ביהמ"ש למדינה: מדוע גאידמק מואשם בהלבנת הון?

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, צבי גורפינקל, מבקש מן המדינה להבהיר מדוע היא מאשימה את ארקדי גאידמק בהלבנת הון, כאשר היא טוענת שמקור הכסף שהפקיד בסניף הירקון של בנק הפועלים אינו חוקי, אלא רק שהייתה כוונה להסתיר את העובדה שגאידמק הוא בעליו.

משפטם של גאידמק ויתר המעורבים בפרשה התחדש היום (ג', 11.1.11) בנוכחותו של גאידמק. מדובר בכתב האישום האחרון שנותר בפרשת סניף הירקון של בנק הפועלים, לאחר שעובדי הסניף זוכו בנימוק של הגנה מן הצדק והמדינה ויתרה על הערעור בעניינם. עם זאת, קרן ללום מן הדסק הצרפתי, שזוכתה במשפט הקודם, עומדת לדין גם הפעם.

גורפינקל העניק למדינה ארכה של שבועיים להגשת תשובתה לתגובותיהם של הנאשמים לכתב האישום, ובמסגרת זו העלה שורה של נקודות להן עליה להתייחס. נקודות אלו נובעות אומנם מתוך תגובתם של הנאשמים לכתב האישום, אך ניכר מהן שגם לגורפינקל יש ספקות בנוגע לחלקים מהותיים בכתב האישום.

מקצת מן הנאשמים טוענים להגנה מן הצדק, אך גורפינקל קבע שהמדינה אינה צריכה להגיב בשלב זה על הטענה, שכן יהיה צורך לשמוע עדים ולקבל ראיות בעניינה.

לעומת זאת, ביקש גורפינקל מהמדינה להתייחס לשאלה מתי נכנס לתוקפו הצו העוסק בחובות המוטלות על בנקים מכוח החוק לאיסור הלבנת הון, והאם העובדה שהוא נחתם לאחר חלוף התקופה של 18 חודשים שנקבעה בחוק, מבטלת אותו לחלוטין או שהוא חל מיום פרסומו.

מקום מרכזי בכתב האישום תופסת עסקה בה רכש נחום גלמור חברה, כאשר לטענת המדינה הוא היה איש קש של גאידמק ובכך סייע לו בהלבנת ההון. גורפינקל ביקש מהמדינה להסביר, מדוע היא טוענת שמדובר בעיסקת מירמה, לנוכח העובדה שהמירמה מתייחסת רק לשלבים שקדמו לה ולא לרכישה עצמה. שאלה נוספת היא, מדוע חל איסור להשתמש באיש ביניים לרכישת החברה, בהנחה שמדובר בחברה לגיטימית.

גורפינקל מוסיף ומציין, כי החברה נרכשה בינואר 2003. לפיכך, מבקש לדעת מה התרחש איתה בשמונה השנים שחלפו: האם גאידמק הוא בעליה היום, או שמא גלמור הוא בעליה, האם החברה פעילה, ואם כן - מי מפעיל אותה. התביעה גם מתבקשת לציין כיצד בכוונתה להוכיח את הטענה שגלמור שימש כאיש קש של גאידמק, ללא קשר לשאלה אם עצם רכישת החברה הייתה אסורה.

גורפינקל שואל עוד, האם לגישת המדינה המטרה של העברת 50 מיליון דולר מחשבונו של גאדימק לחשבונה של חברת קזפוספט נעשתה מתוך מטרה לרמות את מוכרי החברה או להונות את הרשות לאיסור הלבנת הון, על-ידי הסתרת זהות הבעלים.

עוד ציין גורפינקל, כי התביעה מתבקשת להיות ערוכה למתן תשובות מה בכוונתה להוכיח באמצעות כל אחד מ-58 עדים, "כאשר כבר מעתה ברור שלא יישמעו עשרות חוקרי יחב"ל ועשרות עובדים של בנק הפועלים". ישיבות ההוכחות יתחילו ב-13 במרץ, כאשר גורפינקל אומר שהוא מניח ש"ניתן יהיה לצמצם בצורה ניכרת את מספר העדים".