פרוזאק משפרת שיקום חולי שבץ

שימוש בפרוזאק לחולי שבץ מיד לאחר האירוע יוכל לסייע בשיקומם מהשיתוק. אלו ממצאי מחקר חדש.

חוקרים גילו שיפור רב יותר בתנועה ועצמאות גדולה יותר גם כן לאחר שלושה חודשים, אצל חולים שקיבלו את נוגד הדיכאון (המוכר גם בשם פלוקסטין), בהשוואה לחולים שקיבלו פלצבו (תרופת דמה, שאינה מכילה חומר רפואי אך בעלת השפעה פסיכולוגית על המטופל).

המחקר, שפורסם בכתב העת "The Lancet", התבסס על 118 חולים בצרפת. זהו המחקר המקיף מסוגו שבחן שימוש במדכאי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) ושיקום משבץ.

בדיקות שנעשו בחולים שעברו שבץ, 90 יום לאחר שקיבלו את התרופה, הראו כי אצל החולים שקיבלו פלוקסטין רמת התפקוד שוקמה בצורה משמעותית יותר בזרועות וברגליים, לעומת חולים שלא קיבלו אותה. חולים בקבוצה שקיבלה את הפלוקסטין נטו גם להתמודד טוב יותר עם מצבם והיו עצמאייים יותר.

כל החולים שבמחקר סבלו מנכות מוטורית מתונה עד חמורה לאחר השבץ.

יתרון כפול

תופעות הלוואי מנוגדי דיכאון הן בדרך כלל קלות ולא תכופות, למרות שבקרב קבוצת המחקר דווח על שכיחות רבה יותר של בחילה ושלשול.

עורכי המחקר ציינו כי ההשפעה החיובית של התרופה על התפקוד המוטורי של חולים המתאוששים משבץ מראה, כי פעולת ה-SSRI מהווה מסלול חדש שיש לחקור אותו כטיפול בשבץ איסכמי אקוטי.

חוקרים בכל העולם מחפשים ללא הרף אחר טיפולים חדשים שיוכלו לשפר את התוצאות של חולי שבץ, וייתכן שנוגדי דיכאון, כמו פלוקסטין, יכולים לשמש לטיפול בחולי שבץ הסובלים מדיכאון, שהיא תופעת לוואי שכיחה במקרים של שבץ, וכך לתרופה - שכבר מאושרת לשימוש - יש למעשה יתרון כפול.

למרות זאת, עדיין יש צורך במחקרים נוספים לפני שניתן יהיה לקבוע כי שימוש בנוגדי דיכאון אלו הוא טיפול יעיל בשיפור התנועה לאחר שבץ.