למשרד עו"ד רפאל-רבינוביץ-מהולל לא היה מוניטין משלו

שופט בית המשפט המחוזי מרכז, חגי ברנר, קובע, כי למשרד עורכי הדין רפאל-רבינוביץ-מהולל לא היה מוניטין משל עצמו, אלא רק המוניטין של שותפיו. לפיכך, נדחתה תביעתו של עו"ד אמנון רפאל לקבלת 4.3 מיליון שקל מידי שותפיו לשעבר - אשר רבינוביץ, ירון מהולל, איתמר ענבי ואורי סודרי.

ההחלטה שניתנה אתמול (יום ג', 3.1.11) היא שלב נוסף בסכסוך הארוך בין השותפים לשעבר, הנמשך למעלה מעשור מאז פורק המשרד. רפאל הוא מן המומחים הבולטים בארץ בדיני מס וספרו בנושא מס הכנסה הוא מקור יסודי בתחום.

הסכסוך עבר שורה ארוכה של גלגולים משפטיים ולא פחות משלושה כונסי נכסים עסקו בפירוק השותפות. הנוכחי הוא עו"ד ורו"ח ישראל ברון, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה, אשר ביקש לקבל את הסכום מידי אותם שותפים כדי להעבירו לרפאל.

כיצד לחשב מוניטין

במרכז הדיון עמדה השאלה כיצד יש לחשב את המוניטין של המשרד, אם בכלל יש לו כזה בנפרד מן המוניטין של השותפים. רו"ח אריה עובדיה הגיש חוות דעת מטעמו של רפאל, ולפיה שווי השותפות בעת פירוקה היה 18.6 מיליון שקל - פי חמישה מן הרווח השנתי שלה, שעמד על 3.7 מיליון שקל לפני שכר השותפים.

השותפים האחרים נעזרו בפרופ' עודד שריג, כיום הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון. לשיטתו של שריג, המוניטין של השותפות הוא הרווחים העודפים שהיא מניבה, מעבר לסך הרווחים של כל שותפיה, וזאת בניכוי שכר סביר של השותפים. שריג קבע, כי שכר סביר זה (למשרד רפאל-רבינוביץ-מהולל) הוא 3.5 מיליון שקל בשנה, כך ששווי המוניטין של השותפות עמד על 130,000 שקל בלבד.

ברנר קבע, כי יש להעדיף את חוות דעתו של שריג על פני זו של עובדיה. לדבריו, עובדיה יצא מתוך נקודת מוצא שגויה בעליל, ולפיה השותפות תמשיך להתקיים כעסק חי לפחות עוד כמה שנים - בזמן שבפועל היא התפרקה. כשל נוסף שמצא ברנר הוא בכך שעובדיה לא עשה כל ניסיון להעריך את שווי המוניטין האישיים של כל אחד מהשותפים, וממילא לא הפחית אותו משווי מוניטין השותפות בכללה.

8 שנים עם טלטלות

ברנר מציין, כי רפאל תהה בסיכומיו כיצד ניתן להגיע למסקנה, שלשותפות לא היה מוניטין כלשהו. הוא משיב באומרו, כי השותפות התקיימה שמונה שנים בלבד ועברה טלטלות רבות בזהות השותפים, בשמה ואפילו בכתובתה. לפיכך, הוא קובע, לא היו לה מוניטין בפני עצמה, אלא רק המוניטין של שותפיה.

ברנר מוסיף וקובע, כי בכל מקרה - רפאל נטל עימו חלק משמעותי מהמוניטין כאשר השותפות פורקה, לא פחות מן החלק שנטלו יתר השותפים. בין היתר התברר, כי רפאל נטל עימו לפחות 60 תיקי לקוחות, ובהם שלושה מבין 15 הלקוחות המרכזיים של המשרד - בזק, MSI ומרמולייט. שלושת אלו הניבו ערב הפירוק הכנסות בסך 272 אלף דולר - 27% מהכנסות כל 15 הלקוחות המרכזיים. כמו-כן, המשיך רפאל לטפל בשורה של לקוחות אחרים, ובהם: אמישראגז, כפר ורדים, ניסקו, משפחת ורטהימר, שיכון עובדים, שיכון ובינוי, קבוצת שוקן, עיתון הארץ, אלקו ואלקטרה.

לפיכך, דחה ברנר את בקשתו של ברון וחייב את רפאל לשלם 90 אלף שקל לשותפיו לשעבר.