סל הבריאות 2011: תרופות עם משמעות חברתית

פחות ממחצית מהתרופות שהגיעו לדיונים האחרונים של ועדת הסל נכנסו בסופו של דבר לסל התרופות לשנת 2011. 52 תרופות אושרו והן מיועדות ל-230,000 חולים.

משרד הבריאות פרסם (יום ד', 5.1.11) את הרשימה הסופית לאחר שדיוני הוועדה הציבורית להרחבת סל שרותי הבריאות הגיעו היום לסיומם.

פרופ' רפי ביאר הדגיש את העבודה הממושכת שנעשתה בכדי להגיע להחלטה וציין כי השנה הוגשו תרופות וטכנולוגיות בעלות של למעלה ממיליארד שקלים.

בין הטכנולוגיות שהוגשו רבות הן עם חשיבות חברתית גבוהה כמו מכשירי שמיעה לבני 65 ומעלה, מענה למחלות יתום, שירות לחולי לב ועוד. תרופות וטכנולוגיות נוספות הוגשו במגוון רחב של תחומים: אונוקלוגיה של מערכת העיכול, מחלות המטולוגיות, איידס, אלרגיה, גנטיקה גניקולוגיה ומיילדות ועוד. בין התרופות והטכנולוגיות שייכללו בסל החדש נכנסו גם מכשירי ניטור למדידת רמת סוכר בילדים חולי סוכרת ובנשים הרות חולות.

השנה, בשונה משנים אחרות, אושרו תרופות לחולים במחלות יתום - מחלות נדירות שעלות הטיפול בהן גבוהה. גם תחום רפואת השיניים נכלל השנה בסל התרופות.

פרופ' רפי ביאר, שנשאל על אישור טכנולוגיית פינוי במסוקים ועל השיקולים לכך אמר כי "פינוי בהטס מציל חיים.. כך שמדובר בטכנולוגיה שמצילה חיים... זה חלק מהשירות הרפואי שלא פחות חשוב מהתרופה שנותנים לאותו פצוע שמגיע לחדר מיון... הוועדה רואה את האחריות שלה על אותם חולים שאין להם כיסוי מחברות ביטוח".

לשאלה אם אושרו השנה טיפולים הנוגעים למניעה, ענה פרופ' ביאר כי השנה נכנסו לסל 65 טכנולוגיות, ושיקול המניעה היה חלק מהשיקולים המרכזיים בסל התרופות, כמו למשל מניעת עישון שהוכנסה בשנה שעברה. מרכזת עבודת הוועדה, ד"ר אסנת לוכסמבורג ציינה כי זהו נושא מרכזי בעבודת הוועדה, והזכירה לדוגמה את הטיפול בסיבוכי סוכרת כטיפול למניעה בטווח הארוך. פרופ' ביאר הדגיש כי לא מוגשות מספיק טכנולוגיות מניעתיות.

בתגובה להחלטת ועדת סל הבריאות על הכללת מכשירי השמיעה למבוגרים בסל אומרים בארגון בקול המטפל בלקויי שמיעה בגיל המבוגר כי החלטת הוועדה תשנה את חייהם של עשרות אלפי הקשישים עם לקות שמיעה הזקוקים למכשיר כדי לתפקד באופן נורמטיבי. מנכ"ל "בקול", עידו גרנות: "אנו שמחים כי חברי הוועדה הבינו כי מכשיר שמיעה עבור אדם שלא שומע הינו מכשיר להצלת חיים".

יצויין כי הוצאה של תרופות קיימות בתוך הסל לא בוצעה, אך חלק מהתקציב של התרופות הוותיקות ישמש למימון התרופות החדשות.

התרופות והטכנולוגיות הבולטות שלא יכללו בסל הן גילניה לטרשת נפוצה, התרופה המבוססת על מריחואנה סטיבקס, בדיקת שקיפות עורפית, תרופות פסיכיאטריות חדשות לסכיזופרניה ולדיכאון וחרדה וכן תרופות לאלצהיימר ופרקינסון.

חלק לא מבוטל מתקציב הסל הוקדש לתרופות המיועדות לטיפול במחלות הסרטן, בינהן המבטרה והדוקסיל לסרטן שד, ג'בטנה לסרטן הערמונית, הרצפטין לסרטן גרורתי של הקיבה, ולקייד ורבלימיד למיאלומה נפוצה, וארביטוקס כטיפול קו שני לסרטן המעי הגס.

רכזת פרויקט שמירה והגנה על זכויות החולה בעמותת "אחת מתשע", עו"ד חמד טל, הצרה על ההחלטה שלא לכלול בסל התרופות את הזומרה (Zomera), תרופה המיועדת לחולים אונקולוגיים בעלי גרורות בעצמות: "מדובר בהתוויה ותיקה, הרשומה בארץ ובעולם, והנמצאת בקונצנזוס רפואי. הדבר מביא למצב אבסורדי שבו אישה חולת סרטן שד גרורתי תזכה לטיפול רק לפי קופת החולים אליה היא שייכת. מפליא, כי למרות שמדובר בטיפול מקובל (הן כקו ראשון לבעלות גרורות בעצמות והן כקו שני לאחר כשלון בארדיה) טרם הורחבה ההתוויה בארץ. למרות זאת, אנו מברכות על הכללת הדוקסיל בסל הבריאות והרחבת הכללתה של הפסלודקס".

התקציב שאושר למטרת הרחבת הסל לשנה זו עמד על 300 מיליון שקלים, הסכום הנמוך ביותר בחמש השנים האחרונות עבור רשימת השירותים הרפואיים והתרופות, וחברי הוועדה נדרשו להכריע בין עשרות התרופות והטכנולוגיות שעלו לשלבים האחרונים.

לגבי נושא השפעת, שעלה גם הוא לדיון במסגרת מסיבת העיתונאים אמר מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו כי מספר אנשים המאושפזים אינו שונה משנים קודמות אך הוא ניתן למניעה. "המחלה בהחלט יכולה להרוג גם אנשים צעירים", אמר וקרא לציבור להתחסן. "יש בעיה של מערכת האשפוז ורואים זאת בכל חורף". סגן שר הבריאות הזכיר כי קיימת תוספת מיטות, שלא הייתה בשנים האחרונות, ואמר כי הוא מקווה שיוכנסו עוד 160 מיטות, רופאים ואחיות. נכון לעכשיו, לדבריו, מתקיים משא-ומתן עם משרד האוצר לתוספת רופאים והמקומות הראשונים שיזכו לתוספת יהיו חדרי המיון.

הוועדה הציבורית להרחבת סל התרופות, ממונה על-ידי שר הבריאות ושר האוצר ותפקידה לייעץ לממשלה בקביעת סדר העדיפויות בנוגע לתוספת תרופות וטכנולוגיות רפואיות לסל השירותים בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ולתקציב שנקבע.

סיכויי הישרדות - לאופוזיציה ולא לחולים

ח"כ ד"ר אדטו: "תקציב סל התרופות הנמוך ביותר מזה 5 שנים מוכיח כי החולים במדינת ישראל ואלו אשר אינם קשורים לשרידותו הפוליטית של ראש הממשלה, אינם זוכים לאותם סיכויי הישרדות כמו מפלגות האופוזיציה".

כך הגיבה ח"כ ד"ר רחל אדטו, לשעבר חברת ועדת סל התרופות במשך 8 שנים.

"ראש הממשלה אשר ערב התקציב ידע למצוא 750 מיליון שקל כאתנן פוליטי לשותפיו באופוזיציה, הוא גם שר הבריאות אשר משרדו היום מציג את תקציב סל התרופות הנמוך ביותר מזה חמש שנים. מצער לראות כי אלו אשר אינם קשורים לשרידותו הפוליטית של ראש הממשלה, כגון החולים במדינת ישראל, אינם זוכים לאותם סיכויי הישרדות כגון מפלגות האופוזיציה.

לא רק כי תקציב הסל השנה מכווץ באופן ניכר, אלא במקום ייעודו המקורי - כיסוי עלויות התרופות החדשות והמתקדמות ביותר עבור החולים בישראל, הוא משמש כמקור תקציבי לצרכים המשתנים של משרדי הבריאות והאוצר. מהתקציב הנמוך ביותר מזה 5 שנים הועברו הפעם גם כספים למימון דלק מסוקים ולחיסונים שעד לשנה זו מומנו לא דרך סל התרופות.

לצד שבחים לחברי ועדת הסל על עבודתם הקשה השנה, אסור לנו האזרחים, לקבל את השימוש בסל כקופה קטנה של משרדי האוצר והבריאות. הדבר חייב להיפסק בטרם נמצא עצמנו עם סל תרופות ללא תרופות, וחולים אשר מקבלים דלק למסוקים במקום מזור תרופתי אמיתי. תיאור זה אשר נראה אולי דמיוני לחלקנו, הוא המציאות הקשה לאחרים כגון חולי הטרשת הנפוצה וניוון השרירים אשר קיבלו היום את הבשורה המרה כי התרופות החדשות להן ציפו נשארו מחוץ לסל גם השנה".

פרדקסה נכנסה לסל

צילום: [צילום: יח"צ]

הוועדה הציבורית להרחבת סל שרותי הבריאות הודיעה היום על הכללתה של פרדקסה (Pradaxa) בסל הבריאות למניעת שבץ מוחי בחולי פרפור פרוזדורים.

פרדקסה, הינה תרופה נוגדת קרישה חדשה ומתקדמת, המהווה תחליף לתרופה המקובלת והותיקה קומדין, שלא נמצא לה תחליף בחמישים השנה האחרונות. פרפור פרוזדורים, היא הפרעה בקצב הלב המלווה לעתים בקוצר נשימה, כאבים בחזה, הרגשה כללית רעה וירידה באיכות החיים. הפרעת הקצב מגבירה באופן משמעותי את הסיכון ליצירת קרישי דם בחלל הלב ולשליחתם לזרם הדם, על כן המטרה העיקרית בטיפול בחולי פרפור פרוזדורים הינה למנוע מקרישי הדם שנוצרו בלב להגיע אל המוח ולהגן על המוח מפני שבץ.

אישור פרדקסה לחולים אלו התקבל בעקבות פריצת דרך מהפכנית במחקר בינלאומי נרחב שעקב במשך כשנתיים אחרי 18,113 חולים ב-44 מדינות בעולם, כולל ישראל. המחקר, שפורסם בכתב העת הרפואי New England Journal of Medicine, הוכיח כי פרדקסה יעילה ובטוחה יותר מקומדין. במחקר נמצא כי פרדקסה יעילה יותר באופן מובהק מקומדין במניעת שבץ ותסחיפים סיסטמיים ובעלת שיעור נמוך יותר של דימומים, כולל דימומים תוך מוחיים. בנוסף, הראה המחקר כי בניגוד לקומדין, פרדקסה אינה מחייבת דיאטה מיוחדת, התאמת מינון או בדיקות דם תכופות. בחלק הישראלי של המחקר השתתפו 689 חולים מ-29 מרכזים רפואיים ברחבי הארץ.

בישראל חיים כיום כ-30 אלף חולי פרפור פרוזדורים המטופלים בקומדין. במסגרת המצומצמת של הסל הוחלט השנה לאשר את פרדקסה לקבוצה מוגדרת של כ-2,300 חולים בהיקף כספי של כ-10 מיליון שקלים. הכללת פרדקסה בסל הבריאות תאפשר לחולים אלה ליהנות מהיתרונות הייחודים של פרדקסה ולהחליף לאחר 50 שנה את הקומדין. מחברת רפא המשווקת בישראל את התרופה נמסר שהיא פועלת לאפשר לקבוצה רחבה יותר של חולים לקבל את הטיפול במסגרת הביטוחים המשלימים של הקופות. לקראת דיוני הסל לשנת 2012 תגיש החברה בקשה נוספת לאישור פרדקסה לשאר החולים הרלוונטיים.