רשות הנמלים והרכבות הגישה (יום ד', 17.6.03) את תגובתה לעתירה המנהלית שהגישה חברת 'סולל בונה בע"מ', נגד זכייתה של חברת 'א.ארנסון בע"מ', במכרז של הרשות לפיתוח שלב א' בפרויקט נמל היובל באשדוד. היקף המכרז נאמד בכ-200 מיליון ש"ח.
בעתירה, שהוגשה באמצעות משרד עו"ד י. רסלר, ביקשה סולל בונה מבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, צו ביניים המונע מרשות הנמלים לבצע כל פעולה במסגרת המכרז, לרבות התקשרות עם המציעה שנבחרה כזוכה - א.ארנסון, מאחר ו"בוצעה חבלה מכוונת" בהצעת סולל בונה,דבר שהביא לפסילתה.
המכרז עוסק בשלב א' של פרויקט 'נמל היובל' באשדוד, אשר הינו אחד משני הפרויקטים הלאומיים הגדולים ביותר בתחום התשתית והתחבורה (יחד עם פרויקט 'נתב"ג 2000'), אשר יזמה מדינת ישראל ביובל השנים האחרון ואשר היקפו הכולל נאמד בכ-3.5 מיליארד ש"ח, ובמסגרתו נכללת הקמתם של שוברי גלים, רציפים ומתקנים רבים, שטחי שירות ועוד.
בתשובתה לעתירה, טוענת רשות הנמלים, באמצעות עו"ד יוסי בנקל, כי בעת פתיחת ההצעות הכספיות של המכרז, לא נמצאה בין ההצעות כל הצעה כספית של סולל בונה. בנסיבות אלה לא היה בידיה של ועדת המכרזים של הרשות לפעול בכל דרך אחרת מלבד הדרך בה פעלה- דהיינו - פסילת הצעתה של העותרת.
"למען ההגינות", נאמר בתגובה, אם היתה סולל בונה מצרפת את ההצעה הכספית עליה היא מצהירה בעתירתה, "סביר להניח שלא היתה מהססת הוועדה לבחור בהצעה זו, שכן את שלב הבדיקות הטכניות סיימה העותרת במקום הראשון ואילו הצעתה הכספית, הנטענת, זולה, לפי דבריה, בכ-30 מיליון ש"ח מן ההצעה הבאה אחריה".
מאחר וסולל בונה לא קיימה את הוראות המכרז כלשונן, ולא הכניסה את החבילות החתומות לחבילה כוללת אחת שעליה לא צויין שם המציע, הרי שאין לה אלא להלין על עצמה. הבעיה היתה יכולה אף להימנע לו ביקשה סולל בונה אישור קבלה על מסמכי המכרז שהגישה, אולם הוא לא עשתה כן. סולל בונה אף ידעה למעלה מחודש לפני הפירסום הרשמי כי הצעתה נפסלה. על כן היא היתה מחוייבת לפעול בשלב זה לבירור המלא של העובדות.
עוד נטען בתגובה, כי היה שיהוי בהגשת העתירה, לאחר שהמכרז נסגר בחודש ינואר השנה. השיהוי נגרם, טוענת רשות הנמלים, בשל ניסיונותיה "הפליליים" של סולל בונה להונות את הרשות, ולשכנע את החברה הזוכה במכרז "לשמש כקבלן משנה שלה במחיר העולה בכ-20 מיליון ש"ח על הצעתה הנטענת במכרז". ניסיון זה עולה מדברי העותרת עצמה, כי השיהוי נגרם עקב נסיונותיה "לברוח" מהצעתה שלה ולהתקשר עם ארנסון בהסכם בו יחלקו בזכייה במכרז.
הרשות אף דוחה את הטענות בדבר חבלה מכוונת: "לא ניתן היה לבצע חבלה מכוונת בהצעתה של העותרת דווקא, שכן לא ניתן היה לדעת על-ידי איזה מציע הוגשה ההצעה, שכן המציעות נתבקשו שלא לרשום את שמן על האריזה החיצונית".
לסיום, טוענת רשות הנמלים, כי אין להיענות לעתירה למתן צו מניעה, שכן מאזן הנוחות נוטה לטובתה, מאחר וכל עיכוב בביצועו של המכרז יגרור אחריו עיכובים בשורה ארוכה של מכרזים ויגרום לרשות, למשק ולגורמים שלישים רבים נזקים כבדים. מאידך כל נזקה הנטען של העותרת הינו הפסד הרווחים הצפויים מביצוע עבודות המכרז, עלויות הערבות ועלויות הכנת מסמכי המכרז.
עת"מ 1275/03 סולל בונה נ' רשות הנמלים והרכבות ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה