תחושת הביטחון החברתי של הישראלים גדלה ב-2010

גידול מפתיע של 16.7% בתחושת הביטחון החברתי של הישראלים בשנת 2010. כך עולה (יום ב', 3.1.11) מפרסום מדד טאוב, המתבסס על הסקר החברתי שעורך מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית.

המדד מתקרב עם סוף שנת 2010 לשיא של 66 נקודות - רמת המדד הגבוהה ביותר מאז הוחל במדידתו בשנת 2001. השנה נרשמה תפנית חדה, ומגמת הירידה במדד בשלוש השנים האחרונות התחלפה כאמור בגידול של כ-17%.

מדד טאוב לביטחון חברתי עוקב אחרי תחושת הביטחון החברתי של הציבור זה עשור. המדד מבוסס על שאלות הנוגעות לשינויים ברמת החיים, חשיפה לאלימות, ביטחון כלכלי בסיסי וחשש מפני אבטלה. הוא נע בטווח שבין 0 ל-100 נקודות, שהן המצב האופטימאלי.

מדד טאוב נמצא במגמת עלייה מתמדת מ-2003. מגמה זו הופרעה בעת המשבר העולמי בשנים 2008 ו-2009, כאשר המשבר לווה בירידה בתחושת הביטחון. עם התחזקות התחושה של יציאה מהמשבר חלה ב-2010 קפיצה גדולה, שהחזירה את המדד אל אותו מסלול ארוך טווח עליו היה מאז 2003.

ממרכז טאוב נמסר, כי החלוקה של האוכלוסיה לפי רמות הכנסה מגלה הבדלים ברורים יחד עם דמיון בין קווי המגמה של המדד. מצד אחד, קווי המגמה של המדד מדורגים זה מעל זה וחושפים את הפער בתחושת הרווחה בין הקבוצות ברמות ההכנסה השונות. מצד שני, הפערים בין קווי המגמה של הקבוצות השונות יציבים והעלייה במדד מאז 2003 חלה אצל כל קבוצות ההכנסה. דווקא ב-2010 נצפו ההבדלים הגדולים ביותר בשינויי המדד בין הקבוצות.

העלייה המתונה ביותר התרחשה אצל בעלי ההכנסות הגבוהות בהרבה מהממוצע, אם כי המדד שלהם עדיין הגבוה ביותר והוא הגיע השנה לשיא של 74.4 נקודות, לעומת 72.6 ב-2009. המדד של קבוצת בעלי ההכנסות הגבוהות מעט מן הממוצע, מטפס השנה ל-72 נקודות לעומת 61 בשנה הקודמת (גידול של 18% אחוז). הממצאים רומזים על כך שהתופעה של שחיקת מעמד הביניים לא באה לידי ביטוי בשנה האחרונה ככל שמדובר בתחושות של אותו הציבור. המדד של בעלי הכנסות הנמוכות מאוד עלה ל-56 נקודות, לאחר יציבות של כמה שנים ברמה של 49-47 נקודות. גם הפער בין הקבוצות מצטמצם לעומת שנת 2009, מ-25 ל-18 נקודות.

במרכז טאוב הדגישו כי ההבדלים ברמת ההשכלה אינם מגלים פערים גדולים בתחושת הביטחון החברתי כמו הבדלים ברמת ההכנסה. כך לדוגמא, מדד האקדמאים עומד על 67 נקודות, מדד בעלי ההשכלה העל-תיכונית והתיכונית עומד על 65 נקודות ומדד בעלי השכלה נמוכה יותר - על 60 נקודות. מעניין לציין, כי המדד של האקדמאים גבוה במעט מהממוצע הכללי של האוכלוסיה - 65.6.

מעניין במיוחד הוא המדד של ערביי ישראל, שלמרות העלייה המשמעותית עדיין עומד על 61 נקודות. מצוקתה של האוכלוסיה הערבית בישראל בלטה במיוחד בתשובות לשאלות הסקר על רמת החיים: שיעור המתקשים לעמוד בצורכי הקיום הבסיסיים גבוה במיוחד בקרב ערביי ישראל - מדובר בכמעט מחציתם (46 אחוז). גם החשש של ציבור זה מפני האפשרות שייקלעו למצוקה גבוה (19% מערביי ישראל לעומת 10% מהיהודים הביעו חשש במידה רבה מאוד ורבה ו-22% לעומת 16%, בהתאמה, הביעו חשש במידה מסוימת). בנוסף, 15% מהערבים, לעומת 6% מהיהודים, סבורים שתחול הרעה במצבם הכלכלי בשנה הקרובה.

מדד המגזר החרדי הגיע ל-68 נקודות, גבוה לעומת השנים הקודמות וגבוה מהממוצע הארצי. הממצאים מעניינים במיוחד לאור העובדה שנוטים לשייך את החרדים לקבוצות החלשות מבחינה חברתית-כלכלית, אולם בסקר של מרכז טאוב, החרדים לא העידו על עצמם כמי שמתקשים לעמוד בצורכי הקיום או חשים שמצבם הורע בשנים האחרונות. גם החשש שלהם מפני האפשרות שייקלעו למצוקה נמוך יחסית והם מתגלים כאופטימיים ביותר מבין כל הקבוצות בחברה בציפייה שיחול שיפור. היות שהסקר נועד לשקף את התחושה הסובייקטיבית, ייתכן שההבדלים בין מגזרי החברה נובעים מהגדרות שונות של צורכי קיום בסיסיים או ממערכת ערכית המייחסת פחות חשיבות למשתנים שנבדקו. אך גם ייתכן שהאוכלוסיה החרדית נהנית ממקורות הכנסה נוספים - בין אם מעבודה ובין אם אחרים - המשפיעים על תחושת הביטחון החברתי-כלכלי שלה.

העולים מחבר העמים לשעבר מיוצגים על-ידי מדד נמוך יחסית - 61 נקודות. אומנם גם המדד לקבוצה זו מציג עלייה לעומת השנה שעברה אך הוא נמוך בהרבה מן הממוצע. קבוצה זו מעידה על עצמה שרמת חייה בלתי מספקת ובלתי משביעת רצון (שיעור המדווחים על קשיים גבוה יחסית) ואינה מגלה אופטימיות לגבי העתיד.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופסור דן בן-דוד, הינו מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי, היושב בירושלים. המרכז מספק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוותים הבינתחומיים - הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות - והצוות המקצועי של המרכז, עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות מולן ניצבת המדינה.