אט"ד לעליון: למנוע את פרויקט "שער הים" בנתניה

אגודת אדם, טבע ודין (אט"ד) מערערת לבית המשפט העליון על דחיית עתירתה נגד פרויקט "שער הים" האמור להיבנות בחוף הסירונית בנתניה. לטענת אט"ד, נפלו פגמים חמורים באישור התוכנית, העומדת בניגוד לתמ"א 13 ושיהיו לה השלכות סביבתיות חמורות.

עתירתה של אט"ד נדחתה בחודש שעבר בידי סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, אילן שילה. לדברי אט"ד, פסק הדין ניתן לאחר דיון של שעה בלבד, הוא בן שבעה עמודים ונפלו בו טעויות חמורות.

התוכנית המדוברת פורסמה במאי השנה והיא עוסקת בבניית מגדל מגורים בן 36 וקומפלס בן כמה קומות לחניון, מלונאות, מסחר, מרתפים ומחסנים. לדברי אט"ד, הפרויקט אמור להיחצב בתוך צוק הכורכר שמעל חוף סירונית ועלול לפגוע באיכות חיי התושבים והמבקרים בחוף.

לטענת אט"ד, התוכנית אושרה בניגוד להוראות חוק שמירת הסביבה החופית ותמ"א 13, וזאת משום שהיא מאפשרת בנייה במרחק של פחות מ-100 מטר מקו חוף הים. לדבריה, חלק מהבנייה מתוכננת להיעשות במרחק של 78 מטר בלבד מהחוף, דבר המחייב אישור של המועצה הארצית לתכנון ובנייה - אישור שלא ניתן.

עוד נטען, כי דבר הפקדתה של התוכנית לא פורסם כנדרש על גבי שלט בחזית המגרש - מחדל שלפי פסיקה קודמת מחייב את ביטולה והפקדתה מחדש. טיעון שלישי הוא, שהתוכנית הובאה לאישור הולחו"ף רק לאחר סיום תקופת ההפקדה במקום לפניה, כנדרש בחוק.

הוראת קו החוף

טענתה העיקרית של אט"ד נגד פסק דינו של שילה מתייחסת לקו החוף. תמ"א 13 קובעת, כי המרחק מקו החוף יימדד מ"קו המים העליון", ולשיטת אט"ד הכוונה היא לקו הגאות הגבוה ביותר במהלך השנה. חוק שמירת הסביבה החופית קבע, כי יש למדוד קו זה בגובה 75 ס"מ מעל קו הגובה 0. ואולם, שילה פסק, כי הוראה זו אינה חלה על הגדרת "קו המים העליון" בתמ"א 13, ולפיכך הגיע למסקנה שהפרויקט לא ייבנה סמוך מדי לקו המים. אט"ד טוענת שמדובר בקביעה שגויה שיש לבטלה.

אט"ד גם יוצאת בחריפות נגד דחיית טענתה בנוגע לאי פרסום התוכנית על שלט. לדבריה, שילה העדיף באופן שרירותי שני תצהירים (אחד של אדם שהוא מבעלי הקרקע והשני של מי שיש ספק באמינותו) על פני 20 תצהירים שהגישה היא עצמה, ולפיכך פסק שהתוכנית פורסמה כנדרש. לדברי אט"ד, מדובר בקביעה מוטעית ומוטית, המקפחת את זכותם הדיונית של העותרים.

בשולי העתירה מערערת אט"ד גם על חיובה בהוצאות של 30,000 שקל - סכום שלדבריה הביא לכך שהתושבים שנטלו חלק בעתירה המקורית, התמלאו חשש ואינם שותפים לערעור. לדבריה, מדובר בסכום המרתיע עותרים ונותן יתרון בלתי מוצדק ליזמים ולגופי התכנון.