מנהל אגף המכס ומע"מ, איתן רוב, והממונה על הכנסות המדינה, מאיר קפוטה, הודיעו (יום ו', 20.6.03) כי שר האוצר, בנימין נתניהו, חתם על תיקון לצו הבלו.
לפי הצו, החל מהיום עולה שיעור הבלו המוטל על נפט מ-8 אגורות לליטר ל-38 אגורות לליטר - העלאה בשיעור 475%. בכך מושווה שיעורו לשיעור הבלו המוטל על סולר.
התרומה של מהלך זה לתקציב המדינה נאמדת בכ-100 מליון שקלים לשנה (כ-40 מליון שקלים ב-2003), כאשר רובו של הסכום אמור להתווסף להכנסות המדינה כתוצאה מביטול פערי המחירים.
בלו הוא מס שהיה מוטל היסטורית על כמה מוצרי דלק. חלקו בוטל וחלקו הומר במס קנייה. הבלו מועבר למדינה על-ידי החברות שמשווקות את הדלק (ולא על-ידי התחנות), אבל עלותו מתגלגלת עד הצרכן הסופי.
לדברי רוב, במסגרת המהלכים לצימצום הגירעון בתקציב המדינה, הועלה באפריל 2002, הבלו על סולר מכ-11 אג' לליטר לכ-36 אג' לליטר (המס מתעדכן על-פי המדד ועומד כיום על 38 אג' לליטר).
מאחר והבלו המוטל על נפט עמד עד היום על כ-8 אג' לליטר, נוצר לאחר העלאת הבלו על הסולר פער משמעותי בין הבלו על סולר והבלו על נפט.
בצירוף העובדה שמחירו של נפט בשער בתי הזיקוק נמוך במעט ממחירו של ליטר סולר, הפער במחיר הבסיסי של נפט בהשוואה לסולר עמד, נכון לאתמול, על כ-34 אג', לעומת פער של 9 אג' בלבד טרם העלאת המס על הסולר.
רוב הסביר כי העלאת המס באה, בין היתר, בכדי להתמודד עם "תופעת המהילות": בכדי למנוע קפיאה של הסולר בחורף, מתיר החוק למהול אותו עם נפט.
במהילה בהתאם למינון הנמוך הקבוע בחוק לא נגרם, ככל הנראה, נזק למנועים. פער המחיר המשמעותי שנוצר בין נפט לסולר יצר תמריץ למהילה של סולר ונפט על-ידי חלק מחברות ותחנות הדלק. מהילה שכזו, אם היא נעשית במינונים גבוהים מהקבוע בחוק, מובילה לשתי תוצאות שליליות:
- האחד - נזק מצטבר נגרם לכלי רכב שעושים שימוש בדלקים אלה. מדובר בנזק שאינו מורגש יתר על המידה בטווח הקצר, אולם בטווח הבינוני וארוך יכול להביא להרס מנועים.
- השני - אובדן הכנסות למדינה, העלול לפגוע ביעד ההכנסות השנתי מהעלאת הבלו על הסולר. רוב אמר כי לאור העובדה שנפט וסולר משמשים שניהם לחימום, אין הצדקה כלכלית ליצור פערי מיסוי בין השניים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה