כצפוי: ריבית ינואר תישאר ברמה של 2%

הריבית לחודש ינואר 2011 תישאר ללא שינוי ברמה של 2%. כך הודיע (יום ב', 27.12.10) בנק ישראל, בהתאם להחלטתו של נגיד הבנק, סטנלי פישר. מרבית הכלכלנים העריכו כי הריבית אכן תישאר ללא שינוי, זה החודש השלישי ברציפות.

פישר החליט להותיאר על הריבית על-כנה בעקבות נתוני ציפיות האינפלציה לשנה קדימה הנגזרות משוק ההון ואלו של החזאים. הציפיות ירדו במעט ונכנסו לתוך תחום יעד האינפלציה וכעת הן נמוכות במעט מגבולו העליון. לפי תחזיות חטיבת המחקר של בנק ישראל, צפויה האינפלציה בשנה הקרובה להסתכם ב-2.6%, בין היתר, בגלל הייסוף שחל בשקל בחודש האחרון. האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים אחורנית צפויה להיות מעט מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה במרבית שנת 2011 ולחזור לתוך היעד לקראת סוף השנה. לפי חטיבת המחקר, המקור העיקרי של הסיכונים לפעילות הריאלית ולאינפלציה בישראל הוא ההתרחשויות בחו"ל וההתפתחויות בשוק הדיור.

בחודש נובמבר, עלה מדד המחירים ב-0.1% - בתוך טווח תחזיותיהם של החזאים (0% עד 0.3%). האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים ומתחילת השנה עומדת על 2.3%, גם כן בתוך הטווח של יעד יציבות המחירים. בניכוי מחירי הדיור עלה מדד המחירים לצרכן מתחילת השנה ב-1.6%.

בגזרת הנדל"ן, מציין בנק ישראל בהודעתו כי בחודש האחרון נרשמה התמתנות בעליית מחירי הדירות לצד ירידה בסעיף הדיור במדד המחירים בחודשיים האחרונים, בין היתר, על-רקע הצעדים שננקטו על-ידי בנק ישראל והממשלה לצינון השוק, אולם לדברי הבנק עדיין מוקדם להעריך אם מדובר בשינוי במגמה. מחירי הדירות, הנמדדים על-פי סקר מחירי הדירות ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים ספטמבר-אוקטובר בקצב חודשי של 0.4%, בהמשך לעלייה של 1.9% בחודשים אוגוסט-ספטמבר. מתחילת השנה עלו מחירי הדירות ב-12.2%, וב-12 החודשים האחרונים - ב-18.2%. מדד מחירי הדיור, המתבסס בעיקר על חוזי שכירות מתחדשים וכן נכלל במדד המחירים לצרכן, נותר בחודש נובמבר ללא שינוי, לאחר ירידה של 1.1% בחודש הקודם.

עוד מציין הבנק כי מרבית האינדיקטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה שהפעילות הכלכלית במשק הישראלי נמשכת בקצב שנתי של כ-4%. כמו-כן, בתי השקעות עדכנו את תחזיות הצמיחה של ארה"ב כלפי מעלה. עם זאת, משבר החוב בכמה מדינות באירופה עלול להעיב על קצב ההתאוששות של מדינות אלה ומהווה גורם סיכון לקצב הצמיחה במשק הישראלי - סיבה נוספת לעמדת המתנה בהחלטת הריבית.

לבסוף, יש לזכור כי ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר נמוכות למשך זמן רב. על-רקע זה, פער הריביות בין המשקים שצומחים מהר יחסית, וביניהם ישראל, למשקים המפותחים, מעודד תנועות הון לטווח קצר שלוחצות לייסוף השקל, דבר המהווה אתגר משמעותי נוסף לניהול המדיניות המוניטרית.

"בנק ישראל מתקדם עוד צעד לטריטוריה מסוכנת"

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי דש ברוקראז', מסר בתגובה כי לכאורה, החלטתו של בנק ישראל לא הייתה מסובכת הפעם. "מדד המחירים היה נמוך, השקל המשיך להתחזק, נתוני הייצור והיצוא היו חלשים. כל הגורמים הללו לא היו מצדיקים את עליית הריבית".

"בפועל, בנק ישראל מתקדם עוד צעד לטריטוריה מסוכנת שמאיימת על היעד העיקרי שלו, והוא שמירה על האינפלציה. מחירי הסחורות מזנקים, האבטלה נמוכה, מחירי הדירות ממשיכים לעלות. בנוסף לכך, בחודשים האחרונים חל שיפור בנתונים כלכליים בעולם, בעיקר בארה"ב ובמדינות אסיה, ועודכנו כלפי מעלה תחזיות הצמיחה לאזורים הללו. בכל מצב אחר, נתוני רקע שקיימים כעת היו מצדיקים ריבית הרבה יותר גבוהה. יתכן שבתנאים אלו, בנק ישראל "מותח את החבל" חזק מדי ומותיר את הריבית ברמה נמוכה יותר מדי זמן. התשלום שבסופו של דבר יהיה באינפלציה גבוהה וכתוצאה ממנה בריבית יותר גבוהה.

"אני מעריך שהאינפלציה תתגבר במהלך השנה הקרובה, ובנק ישראל יאיץ את קצב העלאות הריבית. אגב, כנראה שגם חטיבת המחקר של בנק ישראל מסכימה עם ההערכה זו, מאחר שתחזית הריבית שלה לסוף שנת 2011 הועלתה ל-3.3% בדומה לתחזית שלנו, לעומת התחזית לעלייה עד לרמה של 2.9% שהוצגה בהחלטת הריבית לפני חודש".

יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה מסר בתגובה להחלטת הנגיד כי "אי העלאת הריבית הינה מעשה שקול וחכם המאזן בין הצורך לתת עדיפות למדיניות התומכת בשימור הצמיחה במשק ,ובין קיומה של אינפלציה סבירה במשק הישראלי, ותקל על התמודדותם של העסקים הקטנים והבינוניים עם קשיי המימון".

לדברי אלחדיף, הבנק המרכזי מודע לכך שהטיפול במחירי הדיור על-ידי העלאת הריבית אינו יעיל נוכח הפער הקיים בין היקף הבניה והגידול במספר משקי הבית , וגם יכולתו לעצור את התחזקות השקל נוכח פערי הריביות בין הארץ לחו"ל על-ידי רכישת מט"ח מאסיבית מוגבלת למדי לאורך זמן. "אי הוודאות הגלובלית, החשש להאטה בקצב הפעילות הכלכלית וקיומה של רמת אינפלציה מתונה הצדיקו את הותרת הריבית במשק על-כנה, וחסכו מהמגזר העסקי עלויות מימון נוספות בסכום של מיליארד שקל לשנה", סיכם נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה.