גאידמק: "לא אחראי לפעילות ביה"ח ביקור חולים"

איש העסקים ארקדי גאידמק התראיין אמש (ד', 22.12.10) במהדורה המרכזית של רדיו קול חי. גאידמק, אשר רכש לפני מספר שנים את בית החולים ביקור חולים, התייחס לראשונה למשבר הכלכלי בו בית החולים נמצא כעת: "העמותה יצרה חור כלכלי של 30 מיליון שקל, והעמותה פתאום ביקשה מהמדינה לעזור ב-30 מיליון שקל. זו זכותם לבקש אבל למה הם מאשימים אותי? לא לקחתי מעולם שקל מהם ואיני מורשה לקחת שקל מהם מכיוון שזו לא הפעילות שלי. נתתי להם כצדקות בשלוש השנים האחרונות משהו כמו 70 מיליון שקלים".

באותו ראיון דיבר גם יושב-ראש הוועד המנהל של עמותת בית החולים ביקור חולים, ד"ר יורם בלשר, אשר הטיח ביקורת קשה על התנהלותו של ארקדי גאידמק בעניין ביקור חולים: "הכסף הועבר פעם אחת כאשר גאידמק קנה את בית החולים ומאז לא רק שגאידמק לא העביר עוד כסף, אלא שהוא יצר לנו חובות וגירעון שאנחנו עומדים לתבוע אותו על כך".

הראיון המלא

יו"ר הוועד המנהל של עמותת בית החולים ביקור חולים, הד"ר יורם בלשר: "ב-2007 משרד האוצר גיבש תוכנית לחלוקת השלל של ביקור חולים בין שני בתי החולים שערי צדק והדסה והוא העלה כעת את התוכנית מחדש. הם רוצים לקבל חלק מהמיטות בלי האנשים, בלי הצוות. במלים אחרות בית החולים הזה ייסגר וכמה מאות משפחות ייכנסו למעגל האבטלה".

"הכסף הועבר פעם אחת כאשר גאידמק קנה את בית החולים ומאז לא רק שגאידמק לא העביר עוד כסף, אלא שהוא יצר לנו חובות וגירעון שאנחנו עומדים לתבוע אותו על כך. הוא העלה את שכר העובדים בעלות של חצי מיליון דולר בחודש ומנובמבר 2008 הוא הפסיק להזרים את הכסף הזה. ברור שזה יצר את הגירעון".

שאלה: אם ביה"ח ייסגר, הוא יהיה אדם מאושר?

"אני לא יודע כמה המהלך הזה שווה אבל בודאי שהוא לא יזיל דמעה על סגירת ביה"ח".

"אין לי צל צילו של ספק שאם ח"כ משה גפני ייתן לבית החולים את החשיבות הראויה, השכנוע של מי שצריך לשכנע אותו להעביר את הכסף, תיקח בדיוק דקה. אין לי צל צילו של ספק שח"כ משה גפני הוא האיש שיכול להציל את בית החולים, רק צריך לתת לזה את העדיפות הראויה. משרד האוצר לא מבין בענייני רפואה כמו שהוא לא מבין בענייני מכבי אש, אבל ישנו אותו רכז של מערכת הבריאות באגף התקציבים ועל פיו יישק דבר".

איש העסקים ארקדי גאידמק: "חשוב מאוד לשמר את בית החולים ביקור חולים בגלל הקהילה החרדית. אבל אני חושב שיותר טוב לראות את המציאות בעיניים ובצורה ישרה. לפני 3 שנים כשכל הפעילות הקודמת קרסה ולא היו משכורות ופנסיות לעובדי הצוות הרפואי קניתי מהמדינה את האדמה, את הבניינים ואת הציוד הרפואי והפרס היה מחיר שוק הוגן. אני לא אחראי לפעילות הרפואית של בית החולים בכלל. הפעילות הזו נשלטת על-ידי העמותה ואני רק הבעלים של האדמה, הבניינים והציוד. ההתחייבות הייתה לשמר כמלווה את העמותה הזו. שום דבר נוסף. אבל בגלל שעשיתי זאת לכל מיני מוסדות, כמו ישיבות, בתי ספר ובתי חולים, גם נתתי בהתחלה משהו כמו 40 מיליון שקלים כתרומה לעמותה. רק לעזור להם לספק שירות טוב יותר".

"לפני שנה אחת, מנהל העמותה ניסה בעצמו לקנות את הרכוש כששווי הנכס בשוק לפחות 50 מיליון דולר, ב-20 או 25 מיליון. וכשניסיתי להימנע אפילו מלדבר איתו אז החלו הבעיות. פתאום העמותה יצרה חור כלכלי של 30 מיליון שקל, והעמותה פתאום ביקשה מהמדינה לעזור ב-30 מיליון שקל. זו זכותם לבקש אבל למה הם מאשימים אותי? לא לקחתי מעולם שקל מהם ואיני מורשה לקחת שקל מהם מכיוון שזו לא הפעילות שלי. נתתי להם כצדקות בשלוש השנים האחרונות משהו כמו 70 מיליון שקלים".

שאלה: מה היה בפגישתך בשבוע שעבר עם סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן?

"ליצמן היה כרגיל מאוד מבין והוא מבין מאוד את הסיטואציה. מצד אחד הוא באמת מודאג מהמצב ומהצורך של הקהילה החרדית המתגוררות במרכז ירושלים בשירות רפואי. ומהצד השני הוא אמר שבשביל פתרון ניהולי מעשי נכון אולי יהיה טוב יותר למצוא בית חולים גדול כמו הדסה או בית חולים גדול אחר שיכול לספק שירותים טובים יותר המנוהלים טוב יותר, כדי לשמר את חיי בית החולים ביקור חולים".

שאלה: פנית לראש הממשלה או למשרד האוצר בעניין הזה?

"עורך הדין שלי שלח הסברים לראש הממשלה, כדי לתת לו את עמדתנו אחרי שהעמותה שלחה את הבקשה לראש הממשלה לספק להם עוד 30 מיליון ש"ח כעזרה כלכלית. כבעלים של הבניין אני רק מנסה להראות את הדברים כפי שהם נראים לי. יש לבדוק עמוק מה באמת קרה שם".