ועדות הקבלה יחוייבו לנמק את החלטותיהן

יוזמי הצעת חוק "ועדות הקבלה", ח"כ ישראל חסון (קדימה), ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) וח"כ שי חרמש (קדימה), הגיעו לפשרה עם יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין בנוגע לנוסח מתוקן של הצעת חוק "ועדות הקבלה".

על-פי נוסח הפשרה שיובא לאישור וועדת חוקה, חוק ומשפט בטרם יעלה להצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית, היישובים הקהילתיים שעליהם יחול החוק הם יישובים של עד 400 בתי אב, ולא עד 500 בתי אב, כפי שמופיע היום בהצעת החוק.

כמו-כן, הוא יהיה תקף רק לגבי יישובים קהילתיים בנגב ובגליל ולא בכל הארץ, כפי שהציעו היוזמים בהצעת החוק המקורית שלהם.

בהצעה נקבע כי "הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי שבו פועלת ועדת קבלה תיעשה רק לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה". על-פי ההצעה, ועדת הקבלה תורכב מחמישה חברים: שני נציגים של היישוב הקהילתי; נציג התנועה שהיישוב מסונף אליה או חבר בה; נציג הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית העולמית; נציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב.

ועדת הקבלה תהיה רשאית לסרב לקבל מועמד ליישוב קהילתי אם: המועמד הוא קטין; המועמד נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בתוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין; אין למועמד כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי; המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה בהתבסס על חוות דעת מקצועית בלבד; נמצא חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה. חשוב לציין, כי לנוסח הצעת החוק לקריאה ראשונה נוסף סעיף, לפיו "ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד רק מטעמי גזע, דת, מין, לאום ומוגבלות".

הרציונאל העומד מאחורי השינוי הוא הזכות להתאגדות ביישובים קהילתיים קטנים ופריפריאליים, אשר מעוניינים לשמור על המרקם החברתי-תרבותי ביישוב.

על-פי הצעת החוק, מועמד שנידחה על-ידי ועדת קבלה יהיה זכאי לקבל ממנה החלטה מנומקת על סירובה לקבלו. כמו-כן, המועמד ובני היישוב הקהילתי, יורשו לערער בפני ועדת ההשגות על החלטת ועדת הקבלה בעניין המועמד. ועדת ההשגות תורכב גם היא מחמישה חברים: איש ציבור בעל השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית, או מדעי ההתנהגות, שימנה שר המשפטים, והוא יעמוד בראשה; עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר; עובד משרד הרווחה והשירותים החברתיים; רשם האגודות השיתופיות או סגנו; עובד רשות מקרקעי ישראל. ועדת ההשגות תהיה רשאית לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה או להחזיר את הנושא לדיון מחודש בפני ועדת הקבלה.

ח"כ ישראל חסון ציין כי הצעת החוק משקפת את מחוייבותה של הכנסת לפעול למען שימור היכולת להגשמת החזון הציוני במדינת ישראל הלכה למעשה.

לדבריו, היישובים הקהילתיים בנגב ובגליל נועדו להגשים את יעדי הממשלה בדבר פיזור האוכלוסיה ולאפשר לתושביהם קיום אורח חיים קהילתי-כפרי, המבוסס על לכידות חברתית ותרבותית.

"מימוש מטרות אלה חייב אותנו כמחוקקים לדאוג לקיום מנגנון של מיון בקבלת המועמדים ליישובים המאוגדים", טען והוסיף כי הצעת החוק מאוזנת וממסדת תהליך ציבורי הכולל אפשרות ערר, כאשר נציגי השרים הם שיבטיחו את מהימנות התהליכים, יוודאו חוסר אפליה והטיות אסורות ויקפידו על יצירת הקהילה ביישוב קטן, שהיא התנאי ההכרחי לקיומו וצמיחתו.

עדאללה: ההצעה אינה מרוככת ואינה שונה מהותית

מארגון עדאללה, שעומד מאחורי העתירה לבג"צ נגד ועדת הקבלה ביישוב הקהילתי רקפת שבגליל נמסר כי ההצעה שהוצגה כמרוככת אינה שונה במהותה מההצעה הקודמת החוק עודנו מכשיר הליכי סינון בלתי מוצדקים בישובים שאינם ייחודיים ואינם ייעודיים.

"החוק יאפשר סינון על-רקע חברתי ותרבותי ואף נותן עצמאות לכל ישוב קהילתי לקבוע תנאים נוספים לסינון", אמרו בארגון.

לטענת ראשי הארגון, הגבלת תחולת החוק למחוז צפון ודרום ולישובים קהילתיים שיש בהם עד 400 יחידות דיור הינה זריית חול בעיניים של הציבור. זאת משום שמתוך 48 ישובים קהילתיים 43 ישובים נמצאים במחוז צפון ודרום ומספר יחידות הדיור בכלל הישובים הללו אינו מגיע ל 400 יחידות.

"ועדות קבלה מתפקדות כמעט באופן עצמאי בכלל המושבים והקיבוצים בשטח המדינה ומספרן מגיע ל 647. פעולות סינון מועמדים בשיטות השונות של ועדות הקבלה יחסמו כניסה שוויונית לכלל אזרחי המדינה ל 695 ישובים המאוגדים מוניצפלית במועצות אזוריות החולשות על יותר מ 80% משטח המדינה", אמרו.