אל ההר הגבוה בארץ, שהלבין משלג בימי החורף הסוערים האחרונים, עלו ברכביהם, באופניהם ואפילו בטרקטורוניהם היום (ג', 14.12.10) עשרות ישראלים - מי רחוקים יותר ומי קרובים. את שערי אתר החרמון פקדו משפחות ויחידים, שהמשותף לכולם - ההתרגשות מן פסגות ההר המלבינות והמסנוורות, לאחר שנים מספר של יובש וגוונים חומים בהר הקסום. הכניסה למבקרים לאתר החרמון עצמו אומנם נאסרה, אך האיסור לא מנע מהשוהים במקום לטפס על מורדות ההר שבכניסה לאתר, להצטלם, לגלוש, לנהל מלחמות-שלג ואיך לא, גם ליצור אנשי שלג כיד הדמיון הטובה עליהם.
המעבר בכביש הגישה להר החרמון דרך מושב נווה אטי"ב המושלג היה "קר" משהו. המקום היה שומם מתושבים נרגשים, אולי בשל מזג האוויר הקפוא ש"החזיקם" בבתיהם. רק תושב אחד נראה מחוץ לביתו [ראו בהמשך], מנסר בעזרת מסור ענפי עץ שאולי נקטעו מגזעם בשל הרוחות החזקות שנשבו בכל הארץ. מי שכן נראו בחוצות המושב היו המבקרים בדרכם או בשובם מאתר החרמון - מי ברכביהם ומי עוצרים לצלם ולחזות בשלג היפהפה.
תלי תלים של שלג לבן נערמו לכדי גבעות זעירות בשולי כבישי היישוב מג'דל שמס. גושי קרח שנמסו והפכו למים זרמו כנחלים ממש בכבישי היישוב, מה שסיכן מעט את הנסיעה בהם. מה שבטוח, ילדי מג'דל שמס מאושרים; הם יצאו לרחובות וזיכו רבות מן המכוניות בדרכן לחרמון בכדורי שלג לבנים. תכונה רבה נראתה שם, אולי מקור ואולי משמחה...
אתר החרמון ייפתח למבקרים מחר, יום ד' (15.12.10) - מידע נוסף באתר האינטרנט.
מצורפת גלריית תמונות להנאתכם. זהירות: התמונות עלולות לגרום לכם תחושות של צמרמורת וקיפאון.
צילום: מזכרת לבית מהשלג בחרמון שלקחו מבקרים [צילום: שמרית טסה]
צילום: מבט מרוחק אל פסגת הר החרמון [צילום: שמרית טסה]
צילום: [צילום: שמרית טסה]
צילום: מים זורמים בכבישי מג'דל שמס [צילום: שמרית טסה]
צילום: זה בטוח "לבן"... [צילום: שמרית טסה]
צילום: [צילום: שמרית טסה]
צילום: "מורה"-השלג מסביר לעוברים ושבים על השלג שכיסה את מג'דל שמס [שמרית טסה]
צילום: הפסגות הלבנות - מבט מנסיעה [צילום: שמרית טסה]
צילום: כמעט נוגעים בפסגה... [צילום: שמרית טסה]
צילום: איש-שלג נוסף שקורץ מן הקרח [צילום: שמרית טסה]
צילום: איש השלג הצה"לי (משמאל) בעמדת המוצב [צילום: שמרית טסה]
צילום: מבט מגבוה על היישוב מג'דל שמס המושלג [צילום: שמרית טסה]
צילום: "דוגמני"-שלג נוספים, יצירי-כפיהם של המבקרים [צילום: שמרית טסה]
צילום: קינוח לסיום: נחל סער הנשפך אל נחל החרמון [צילום: שמרית טסה]
צילום: מושב נווה אטי"ב השומם אך מרהיב [צילום: שמרית טסה]
צילום: עוצרים בדרך לחזות בלבן הלבן הזה [צילום: שמרית טסה]
צילום: הרים של קרח במג'דל שמס [צילום: שמרית טסה]
צילום: גג בית הכנסת בנווה אטי"ב מכוסה בשלג [צילום: שמרית טסה]
צילום: מנסר הענפים שניזוקו ברוחות העזות [צילום: שמרית טסה]
צילום: דגל ישראל בכניסה לאתר החרמון. נקרע בשל הרוחות העזות? [צילום: שמרית טסה]
צילום: "מורה-השלג" של החרמון [צילום: שמרית טסה]
צילום: ילדי ישראל לא מבזבזים זמן ומטפסים לגלוש מחוץ לאתר [צילום: שמרית טסה]
צילום: כביש 99, המוביל לאתר הר החרמון [צילום: שמרית טסה]
צילום: רכבים בדרכם לפסגה הלבנה [צילום: שמרית טסה]
צילום: [צילום: שמרית טסה]
צילום: העקבות מדברים בעד עצמם [צילום: שמרית טסה]
צילום: [צילום: שמרית טסה]
צילום: [צילום: שמרית טסה]
צילום: נערים בכיכר מקבילים את פני הבאים למג'דל שמס [צילום: שמרית טסה]
צילום: אתר החרמון. סגור למבקרים [צילום: שמרית טסה]
צילום: בית בנווה אטי"ב [צילום: שמרית טסה]
צילום: לפני ימים מספר היתה כאן גינה... [צילום: שמרית טסה]
צילום: מדרגות גישה לבית במג'דל שמס [צילום: שמרית טסה]
צילום: ה"מורה" בעת הסבר למבקרים ה"מקוררים" [צילום: שמרית טסה]
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה