ועדת השרים אישרה 4 הצעות חוק להגברת התחרות במשק

ועדת השרים לחקיקה אישרה (יום ב', 13.12.10) מספר הצעות חוק חדשות: הצעת חוק טוס כחול לבן (של הח"כים ציון פיניאן, יעקב אדרי, אלי אפללו ואברהם מיכאלי); הצעת תיקון לחוק הגנת הצרכן, הנוגע להתנייה בעסקה לתקופה קצובה (של הח"כים איתן כבל, אורית זוארץ, מירי רגב, רוני בר-און, אנסטסיה מיכאלי, ניצן הורוביץ, גדעון עזרא וחיים אורון); הצעת תיקון לחוק כרטיסי חיוב הנוגע לסליקת כרטיסי חיוב (של ח"כ דני דנון) ותיקון לטיוטת חוק החברות, הנוגעת למינוי נשים לדירקטוריון חברה ציבורית של ח"כ גילה גמליאל.

* בהצעת חוק טוס כחול לבן תכלית ההסדר המוצע היא חיזוק המובילים האוויריים הישראלים. הצעת החוק באה לחייב גופים ממשלתיים וציבוריים לרכוש שירותי הובלה אוויריים המוצעים על-ידי מפעילים אוויריים ישראלים בלבד. חובה זו תחול אלא אם כן אין מוביל אווירי ישראלי שיכול לבצע את ההובלה המבוקשת, או אם אין מוביל אווירי ישראלי זמין לשם כך. יש לציין כי חובה זו תואמת את חובת העדפת טובין תוצרת הארץ, מכוח חוק חובת המכרזים.

* הצעת התיקון לחוק הגנת הצרכן, לעניין התנייה בעסקה לתקופה קצובה, מציעה לאסור על עוסק להתנות התקשרות בעסקה עם צרכן בכך שהעסקה תהיה לתקופה קצובה. יחד עם זאת, הצעת החוק אינה פוגעת ביכולתו של עוסק להציע לצרכן התקשרות בעסקה לתקופה מסוימת בתנאים אטרקטיביים, ככל שהצרכן ירצה בכך. התיקון הוצע בעקבות גידול ניכר בשנים האחרונות שלמספר העסקות הצרכניות בהן דורשים עוסקים מצרכנים להתחייב לעסקה לתקופה ממושכת כתנאי להתקשרות.

על-פי הצעת החוק, לא פעם מעוניין הצרכן לבצע עסקה לקבלת מוצר או שירות לתקופה קצרה יותר מזו הנדרשת על-ידי העוסק. לדברי מציעי החוק, מצב זה פוגע בחופש ההתקשרות של הצרכן מאחר שאפשרותו לקבוע את תקופת ההתקשרות עם העוסק בה הוא חפץ הינה מוגבלת. לפיכך, מוצע לקבוע שעוסק שהתנה התקשרות בעסקה בכך שתהיה לתקופה מסוימת, התנאי האמור ייחשב כבטל, ובית המשפט יוכל לפסוק לצרכן פיצויים לדוגמא, שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים.

* הצעת התיקון לחוק כרטיסי חיוב, לעניין סליקתם, מבקשת לפתור כשל שנוצר בתחום הסליקה של עסקות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב. מקורו של כשל זה טבוע בכך שאפשרויות הסליקה הצולבת מוגבלות: חלק מהמנפיקים אינם קשורים בהסכמים המאפשרים סליקה צולבת של עסקות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו על ידם, והדבר מונע התפתחות של תחרות תקינה בין הסולקים הפועלים במשק. בהעדר תחרות, מציינת הצעת החוק, נפגע הציבור כולו.

מעבר לכך, ובאופן מוחשי יותר, נפגעים בתי עסק קטנים וכאלו הממוקמים בפריפריה, אשר נעדרים כושר מיקוח, ולעיתים מגבילים, בעל כורחם, את שירותיהם ללקוחות בעלי כרטיסי חיוב מסוימים בלבד. שורש הבעיה טמונה בכך שמנפיקים גדולים, שעל-פי רוב משמשים גם כחברות סליקה, נוטים לסרב להתקשר עם סולק הקשור בהסכם סליקה עם מנפיק אחר.

על-פי הצעת החוק, מנפיק גדול יוגדר כמנפיק שהנפיק כרטיסי אשראי שמהווים לפחות 10% משיעור כרטיסי החיוב שהונפקו בישראל. בהתאם, מוצע לקבוע איסור על מנפיק גדול לסרב סירוב בלתי סביר להתקשר עם סולק בהסכם סליקה צולבת. הצעת החוק צפויה לאפשר לסולקים חדשים לחדור לשוק הסליקה, דבר שיגביר את התחרות ויעודד הפחתת עמלות הנגבות מבתי עסק על-ידי סולקים שכיום מגולגלות בעיקרן לכתפי ציבור הלקוחות.

* התיקון לטיוטת חוק החברות, הנוגע למינוי נשים לדירקטוריון חברה ציבורית, קובע כי במידה ויש בדירקטוריון מסוים דירקטורית אחת בלבד (בהתאם לחיוב למנות לפחות אשה אחת לדירקטוריון) החוק יחייב כי היא לא תהיה קרובת משפחה או מקורבת לבעל השליטה. ע"פ הצעת התיקון לחוק, הוא יאפשר לנשים רבות יותר להיכנס למעגל הדירקטוריות ויפחית במעט את שיטת ה"חבר מביא חבר".

כאמור, כיום חוק החברות קובע כי במקרה שאין בדירקטוריון החברה אישה חייבת החברה למנות דירקטורית חיצונית. המצב בפועל הוא שבדרך כלל בעלי השליטה ממנים בנות משפחה או מקורבות כדירקטוריות. כיום מהוות נשים כ-15% מכלל המכהנים כדירקטורים בחברות הציבוריות וכאמור רבות מהן מקורבות לבעל השליטה.