ביהמ"ש: השוכרים בקניונים הם החייבים בארנונה על שטח משותף

שוכרי שטחים בקניונים הם החייבים בתשלום הארנונה בגין השטחים המשותפים בקניון. כך קובעת סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל רובינשטיין.

ההחלטה ניתנה בערעור של חברת בתי הקולנוע תיאטראות ישראל, על חיובה בתשלום ארנונה בגין שטחים אלו בקניון גבעתיים. ערעורה של החברה נדחה בידי ועדת הערר של עיריית גבעתיים, ובשבוע שעבר דחתה אותו גם רובינשטיין.

לטענת תיאטראות ישראל, השטחים הציבוריים המשותפים בקניון מוחזקים ומצויים בשליטתם הבלעדית של בעלי הקניון- חברת שיכון עובדים, שהיא גם חברת הניהול של הקניון. לפיכך, טענה, שיכון עובדים היא בעלת הזיקה הקרובה ביותר לשטחים הציבוריים, היא נהנית מרווחיהם והיא שצריכה לשלם את הארנונה בגינם. עוד טענה תיאטראות ישראל, כי על-פי הוראות הסכמי השכירות והניהול שבינה לבין שיכון עובדים, מחויבת האחרונה לשאת בתשלומי הארנונה בגין השטחים המשותפים.

לעומת זאת טענה העירייה, כי בעלי הזיקה הקרובה ביותר לשטחים המשותפים הם השוכרים המחזיקים בנכסים בקניון, כל אחד לפי חלקו היחסי. לדבריה, השוכרים הם המשתמשים והנהנים העיקריים מקיום השטחים המשותפים, ואילו חברת הניהול רק מנהלת את השטחים המשותפים בעבורם מכוח חוזי הניהול ותו לא, ולפיכך היא אינה בגדר מחזיקה ואינה בעלת הזיקה הקרובה ביותר לשטחים אלה.

"השוכרים הם בעלי הזיקה הקרובה והאינטרס הכלכלי"

לדברי רובינשטיין, אין מחלוקת בין הצדדים לעניין עצם חוקיות חיוב שטחים משותפים בקניון בארנונה. צו הארנונה של עיריית גבעתיים מגדיר מפורשות שטח בניין לעסק "לרבות רכוש משותף ושטח צמוד", ולפיכך יש לחייב בארנונה גם בגין השטחים העיקריים בקניון וגם בגין השטחים הציבוריים המשותפים. המחלוקת ביניהם היא בעניין זהות המשלם.

רובינשטיין קובעת: "עובדת היות הבעלים ו/או חברת הניהול מי שמנהלים את הקניון לרבות את השטחים הציבוריים המשותפים בו, לא הופכת אותם לבעלי הזיקה הקרובה ביותר לשטחים אלה. מי שנזקק לשטחים משותפים אלה על-מנת לנהל את עסקו וליתן שירות הולם וחוויה של בילוי במרכז קניות, הם בעלי העסקים השוכרים שטחים בקניון.

"קניון בעצם הגדרתו נועד לספק מגוון שירותים תחת קורת גג אחת כחלק מהיותו מרכז בילוי. לא בכדי בחרו בעלי העסקים, לרבות בית הקולנוע, למקם את עסקם דווקא בקניון גבעתיים על-מנת ליהנות מהערך המוסף שמספק הקניון ללקוחותיהם והיותו גורם משיכה למספר רב של קונים פוטנציאליים. חלק מאותו ערך מוסף הוא אותם שטחים ציבוריים. ממילא כאשר מושכרים חלק משטחים ציבוריים אלה לשוכרים חיצוניים (כמו דוכנים), על בסיס מזדמן או קבוע, משלמים שוכרים אלה את חלקם בארנונה וזו מופחתת מתשלומיהם של השוכרים הקבועים בקניון לרבות המערערת.

"לפיכך, בהיות השוכרים לרבות המערערת בעלי הזיקה הקרובה ביותר לשטחים המשותפים ובעלי האינטרס הכלכלי באיזורים אלה, יש לראות בהם 'מחזיק' בנכס ומי שחב בתשלום הארנונה בגינו", היא קובעת. תיאטראות ישראל חויבה בתשלום הוצאות ושכר טירחה בסך 25 אלף שקל.