העליון קבע: רוצחי דני כץ לא יקבלו שחרור מוקדם

בית המשפט העליון דחה (יום ה', 9.12.10) את ערעורם של רוצחי הנער דני כץ נגד החלטת ועדת השחרורים שלא אישרה להם להשתחרר מן הכלא בתום שני שלישים מתקופת מאסרם.

הרוצחים - סמיר גנאמה, פתחי גנאמה ועלי טראד - נשפטו לתקופת מאסר עולם ועוד 15 שנות מאסר ובשנת 2006 נקצב עונשם על-ידי נשיא המדינה ל-30 שנות מאסר.

ועדת השחרורים ציינה בהחלטתה כי המבקשים מוסיפים לטעון כי לא היו מעורבים בפרשת הרצח שבגינה הורשעו, אולם קבעה שטענות אלה נדונו והוכרעו על-ידי הערכאות השונות והרבות שדנו בעניינם, וכי אשמת המבקשים הוכחה מעל לספק סביר. על בסיס זה קבעה כי לא עלה בידי המבקשים להראות כי חל בהם "שינוי בולט וממשי מבחינת הבנת חומרת [מעשיהם] ומבחינת [מוכנותם] להשתלב בחברה ולתרום לה" כפי שמחייב חוק שחרור על תנאי ממאסר.

עתירה שהגישו המבקשים כנגד החלטת ועדת השחרורים נדחתה בבית המשפט המחוזי מרכז. בית המשפט קבע כי אין הוא מחליף את שיקול דעתה של ועדת השחרורים בשיקול דעתו שלו וכי אין לאסיר זכות קנויה להשתחרר ממאסרו בתום ריצוי שני שלישים מתקופת המאסר שנגזרה עליו, אלא נקודת המוצא היא שעליו לרצות את מלוא העונש.

"החלטת הוועדה מנומקת, שקולה, סבירה ונכונה"

בעתירתם לבית המשפט העליון ציינו הרוצחים כי זכותם להכחיש את מעורבותם בעבירה היא זכות חוקתית, והם סבורים כי מתן משקל להכחשה זו על-ידי הוועדה פגעה בזכות הבסיסית לחופש מחשבה. עוד טענו כי עוד כי ראוי להכיר באפשרות שאדם יורשע על-אף היותו חף מפשע, ולפיכך אין להעמיד אסיר בפני הבחירה אם להודות בפשע שלא ביצע או לוותר על האפשרות ליהנות משחרור מוקדם.

השופטים אליעזר ריבלין, סלים ג'ובראן וחנן מלצר קבעו בפסק הדין כי דין הבקשה להידחות.

"החלטתה של הוועדה מנומקת ושקולה, והיא מבוססת היטב על החוק ועל הפסיקה לעניין שחרור מוקדם ממאסר", קבעו.

"חוק שחרור על-תנאי ממאסר קובע את השיקולים שבהם רשאית או אף חייבת הוועדה להתחשב. בין השיקולים האלה, על הוועדה לשקול את שאלת מוכנות האסיר להליכי שיקום... השיקולים של מסוכנות האסיר ושל מידת הבנתו את חומרת מעשיו עומדים בבסיס ההחלטה אם לאפשר לאסיר שחרור מוקדם אם לאו. שיקולים אלה אכן מושפעים, בצורה עקיפה, מהכחשת האסיר את העבירות שבגינן הורשע, אך השפעה זו טבועה בהוראות החוק", ציינו.

עוד הוסיפו כי החוק קובע עוד שוועדת השחרורים רשאית להתחשב בפגיעה שעשויה להיגרם לאמון הציבור במערכת המשפט אילו ישוחרר האסיר וכי במקרה זה של רצח הנער דני כץ מדובר בהחלטה סבירה ונכונה בשל החשש ששחרור מוקדם ייתפס כהקלה לא מוצדקת בעונש לעבירה חמורה.

"החלטת הוועדה כי שחרור המבקשים יגרום לפגיעה באמון הציבור היא סבירה בהחלט, ואין להתערב גם בה. חומרת העבירה ונסיבותיה הן מצמררות וחריגות באופיין האכזרי. קביעתה של הוועדה כי שחרור מוקדם של המבקשים יוביל ליחס בלתי סביר בין חומרת העבירה ונסיבותיה לבין תקופת המאסר שיישאו בפועל היא סבירה ונכונה, ועל-כן סבור אני כי אין ממש בטענות המבקשים לפיהן היה על הוועדה להתחשב באורך תקופת המאסר לאחר קציבת העונש על-ידי נשיא המדינה בלבד", קבע השופט ריבלין.