מחקר: הודעה מראש על הפחתת מס הכנסה אינה אפקטיבית

מודל חדש שפותח על ידי ד"ר עמית פרידמן מחטיבת המחקר של בנק ישראל ופרופ' צבי הרקוביץ מאוניברסיטת ת"א בחן תרחישים שונים של המודל המאקרו-כלכלי הריאלי החדש של הבנק שהפעלתו החלה בימים אלה. כך מסר (יום ד', 8.12.10) בנק ישראל.

המודל יסייע בעריכת תחזיות רבעוניות עבור המשתנים המאקרו-כלכליים הריאליים המרכזיים - התוצר, הצריכה הפרטית, היצוא שער החליפין הריאלי, התעסוקה והשכר הריאלי - וכן ישמש ככלי להערכת ההשפעות של שינויים במדיניות הפיסקאלית על הפעילות הכלכלית.

התוצאות המרכזיות העולות מהתרחישים הכלולים במחקר מראות כי הגדלת ההוצאה הציבורית בשקל אחד מגדילה את התוצר ב-40 אגורות ("המכפיל הפיסקאלי"). מכפיל זה נמוך יחסית - תוצאה הנובעת מפתיחותו של המשק והתחלופה בין יבוא ותוצר, והייסוף הריאלי שנגרם בשל הגידול בצריכה הציבורית. המסקנה, ע"פ עורכי המחקר, היא שהיעילות של מדיניות פיסקאלית אנטי-מחזורית דרך צד ההוצאה היא מוגבלת, ובנוסף היא יוצרת גרעון בחשבון השוטף.

כמו כן, מצא המודל כי הגדלת היצוא בשקל אחד מגדילה את התוצר ב-90 אגורות ("מכפיל היצוא"); המשמעות היא שלשינוי ביצוא יש השפעה כמעט זהה על התוצר, ומכאן המסקנה היא שהמשק רגיש מאד לזעזועים בסחר העולמי.

לבסוף, מראה המודל כי במשטר הפועל לייצב או להפחית את יחס החוב לתוצר, הודעה מראש על הפחתות מיסי הכנסה בעתיד מביאה לגידול מיידי בביקוש המצרפי ובפעילות הכלכלית, אך כאשר ההפחתה מתבצעת, היא מלווה בקיצוץ תקציבי שיש לו השפעה מרסנת. מדיניות כזו, המתבטאת בצמצום משקלה של הממשלה בתוצר, אפיינה את המדיניות הפיסקאלית בישראל משנת 2003 ועד היום.