בית המשפט המחוזי מרכז הורה לבנקים לחשוף בפני קבוצת גד זאבי את כל תכתובות הדואר האלקטרוני, הן הפנימיות והן החיצוניות, הנוגעות למימון שהעניקו הבנקים לזאבי לצורך רכישת מניות בזק. המסמכים ייחשפו עד סוף החודש.
זאבי רכש 25% ממניות בזק בשנות ה-90, וקיבל לשם כך מימון של מיליארדי שקלים מבנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות, הבנק הבינלאומי בנק מרכנתיל ובנק איגוד. לאחר שלא עמד בהחזר ההלוואה, מונה כונס למניותיו של זאבי (עו"ד אלקס הרטמן). המניות נמכרו בבורסה בשנה שעברה והניבו לבנקים ולזאבי החזר של מאות מיליוני שקלים מעל לגובה ההלוואה.
כעת תובע זאבי מן הבנקים 829.5 מיליון שקל - ריבית ההפרה בה חייבו אותו בתקופה החזקת המניות בידי עו"ד הרטמן. לטענתו, הוא לא נושא באחריות לכך שהליך מכירת המניות נמשך שבע שנים. הבנקים טוענים, כי מדובר בתביעת שווא, וכי אילו היו יודעים שזאבי לא יוכל לפרוע את ההלוואה - כלל לא היו מעניקים לו אותה.
זאבי דרש מהבנקים להעביר לו שורה ארוכה של מסמכים. בסופה של התדיינות בין הצדדים, נותרו במחלוקת שתי קבוצות מסמכים: כל המסמכים בתיק הלקוח של זאבי תקשורת אחזקות וזאבי תקשורת מימון וניהול בכל אחד מהבנקים; ו"כל הודעות הדואר האלקטרוני שהוחלפו בין עובדי הנתבעים לבין עצמם ו/או בין עובדי הנתבעים לבין כל גורם מחוץ לנבעים בקשר עם ההלוואה".
השופט בנימין ארנון נענה לבקשתו של זאבי. הוא קבע: "המסמכים המצויים בתיקי הלקוח של התובעות המוחזקים בידי הנתבעים עשויים לסייע לבירורן של המחלוקות האמיתיות שבין הצדדים ובכך יהיה כדי לסייע אף לבית המשפט בחקר האמת. המחלוקות בין הצדדים, כפי שהן עולות מכתב התביעה ומכתב ההגנה, נוגעות לפרשנותו של החוזה, אשר יכול שתילמד גם מהתנהגותם של הצדדים לאחר מעשה, אם זו עשויה ללמד מה הייתה כוונת המתקשרים.
"יתר על-כן: המחלוקות המפורטות בכתב התביעה אף מתייחסות לשאלה האם הנתבעים נהגו בתום לב במהלך תקופת כינוס הנכסים, או שמא הליכי כינוס הנכסים נמשכו זמן רב מהדרוש גם בשל רצונם של הנתבעים לזכות בריבית ההפרה במשך תקופה ארוכה, או לחלופין - הליכים אלה נמשכו זמן ממושך מדי גם בשל אדישותם של הנתבעים להתמשכות הליכי כינוס הנכסים מאחר שבתקופה זו הצטברה לזכותן 'ריבית הפרה' נוספת. למותר לציין, כי בכתב ההגנה חולקים הנתבעים על טענותיהן אלה של התובעות, וניתן לקבוע כי שאלות אלה מצויות בלב המחלוקת שבין הצדדים".
בנוגע להודעות הדוא"ל, קבע ארנון: "אני מורה לנתבעים לגלות בתצהיר את כל הודעות הדואר האלקטרוני שהוחלפו בין עובדי הנתבעים לבין עצמם ו/או בין עובדי הנתבעים לבין כל גורם מחוץ לנתבעים 'בקשר עם ההלוואה', המכילות את המילה 'זאבי' או את מספר התיק הפנימי בבנקים הנתבעים המתייחס לכל אחת מבין שתי התובעות.
"... ככל שהדבר אפשרי, יערך איתור מסמכי הדואר האלקטרוני באמצעות חיפוש במאגר הממוחשב המרכזי של כל אחד מבין הבנקים-הנתבעים, תוך שימוש במילות המפתח הנ"ל, וזאת - על-מנת לאפשר גילויים של כל התכתובות שבהן מופיעות מילות מפתח אלה בקרב כלל עובדי הבנקים הנתבעים.
"במידה ואין אפשרות טכנית לעריכת חיפוש כוללני במאגר ממוחשב מרכזי בכל אחד מהבנקים-הנתבעים שבו מצויות כל הודעות הדואר האלקטרוני של כלל עובדי אותו בנק - יצהירו על כך הנתבעים במסגרת תצהיר גילוי המסמכים, יפרטו את שמותיהם של כל אחד ואחד מבין עובדי הנתבעים אשר לפי ידיעתם של הנתבעים עסקו בהלוואות נשוא התובענה, ויגלו במסגרת גילוי המסמכים את כלל תכתובות הדואר האלקטרוני שאותרו כתוצאה מחיפושן באמצעות מילות המפתח הנ"ל במחשביהם של אותם העובדים אשר עסקו מטעם הנתבעים בהלוואות נשוא התובענה".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה