נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים ורדי זיילר אישר אתמול (יום ב', 16.6.03) את החלטתו של פקיד השומה לפסול את ספריה של חברת 'האחים טוויל טורס בע"מ', מאחר ונוהלו בעיפרון, ודחה בכך את ערעורה של החברה.
חברת ההסעות טענה, כי אין בליקוי כמו כתיבה בעיפרון 'סטייה מהותית', כמשמעה בחוק, כדי להביא לפסילת ספריה, "מאחר והאמצעים הטכנולוגיים היום ממילא מאפשרים מחיקת רישום בדיו מבלי להשאיר סימנים לעין בלתי מזוינת".
עוד טענה החברה, באמצעות עו"ד אמנון פרידמן, כי אין כלל צורך בהוראה האוסרת רישום בעיפרון, משום שבאמצעים המשוכללים של ימינו, ניתן להעלים, כלא היו, גם רישומי דיו.
הנשיא זיילר דחה את טענות החברה, בקובעו כי "רישום בעיפרון, כשיטה, על-ידי מפעל גדול, או על-ידי חנות גדולה, או על-ידי עסק אחר, הוא בוודאי בבחינת סטייה (מהותית - נ.ש.)".
הנשיא אף ציין, כי פקיד השומה התרה בחברה לבל תמשיך בנוהג זה, אולם זו התעלמה מאזהרותיו.
עוד קבע השופט, כי "דרך הרישום בעיפרון יכולה ליצור "גמישות רישומית": ברצותו - רושם, ברצותו - מוחק, ברצותו - רושם את הכל במחי סדרת רישומים אחת, ברצותו - נוהג אחרת. את זאת בדיוק ביקשו "הוראות מס הכנסה" למנוע".
"כל אדם יודע שמחק פשוט יכול למחוק רישומי עיפרון, ונראה לי שלא אטעה אם אומר שזוהי גם ידיעה שיפוטית. לעומת זאת, לא אוכל לומר שמחיקת דברים שהודפסו או נרשמו בדיו היא אפשרית עד כדי שלא להותיר עקבות לרישום הקודם".
הגם שיש אפשרות טכנית מדעית למחוק רישומים בדיו מבלי להותיר עקבות, הרי שהיא מצריכה ידע ומאמץ, ואולי גם חומרים כימיים, ששרידיהם ייוותרו על הנייר - קבע זיילר.
השופט ציין, כי מעבר לעובדה שהמערערת לא סיפקה כל הסבר להתעקשותה להשתמש בעיפרון, הרי שטענת פקיד השומה, שיוצג על-ידי עו"ד ניר סרי, לפיה לא סביר שבמשך שנתיים תמימות לא בוצעה כל מחיקה בספרי החברה, דבר המעיד שכביכול לא היו בתקופה זו "ביטולי הזמנות אם מחמת מחלה, אם מחמת מזג אוויר גרוע, אם מטעמים ביטחוניים, אם בשל סיבות אחרות... מעלה חשד של רישום בלתי מציאותי".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה