כששריפה משתוללת ללא-מעצורים וכשאנו עומדים חרדים אל מול איתני הטבע הבלתי ניתנים לשליטה, יש לנקוט במספר פעולות ראשוניות חשובות. ד"ר מיכל פינקלשטיין, מומחית לטיפול בנפגעי טראומה מהמכללה האקדמית צפת, מסבירה מה ניתן לעשות על-מנת לתת מענה לאוכלוסיות הנמצאות בקו האש:
מה יש לעשות כבר עכשיו?
* לספק לכל האוכלוסיות הפגיעות (משפחות, ילדים וקשישים) צרכים בסיסיים מיידיים - מים, מזון, שמיכות ומחסה.
* אדם הזקוק לעזרה רגשית מיידית בשל טראומה של מנוסה ופינוי מקו האש - יש לסייע לו על-ידי מתן תמיכה ולהיות זמינים אליו באופן מיידי.
* יש להקים מרכז מידע שייתן לתושבים הנסים מבתיהם מידע מסודר ועדכני כדי למנוע חרושת שמועות.
מה יש לעשות ביום שאחרי השריפה?
* עיבוד אובדן ואבל בקרב משפחות הנפגעים. ביישובים הדרוזיים יש לעשות זאת ברגישות בין-תרבותית וכן במתן עזרה לקהילות שנפגעו.
* ללוות את העקורים מבתיהם - לקיים פעילות הפגת מתח רגשית לאלה שנעקרו בבת-אחת מסביבתם הטבעית עקב האסון. לדאוג לצרכים בסיסיים ולערוך שיחות תמיכה רגשית לשם עיבוד הטראומה והחרדה.
* בניית קשר הדוק בין גורמי ההצלה כדי לבנות מעטפת תמיכה וריפוד לנפגעים, גם לשם מניעת "נפילה בין הכיסאות" של הנפגעים.
* לעזור למסייעים (כוחות ההצלה) להתגבר על הטראומה שחוו בעצמם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה