סלקום נתבעת ביותר ממיליארד שקלים

תובענה ייצוגית נגד חברת הסלולר סלקום הוגשה (יום ה', 2.12.10) לבית המשפט המחוזי מרכז, בסכום כולל של למעלה ממיליארד שקלים, בגין התקלה המערכתית שגרמה להשבתת
הטלפונים הסלולריים של רוב לקוחות החברה, אתמול, למשך רוב היום.

התובעים, ישי וטובה ברסלויער, המיוצגים על-ידי משרדו של עו"ד יוסי פוקס, מעריכים את הנזק שנגרם להם ולעוד למעלה משלושה מיליון לקוחות של החברה, כתוצאה מהתקלה, בסכום של 350 שקל לכל מנוי.

לטענתם, מכשיר הטלפון הנייד, הפך בשנים האחרונות להרבה יותר ממכשיר טלפון. זאת משום שהצרכן הממוצע, עושה שימוש בטלפון הנייד כאמצעי תקשורת עיקרי בינו לבין בני משפחתו, חבריו, מקום עבודתו או עסקיו - הן בשיחות טלפון ישירות, הן בדואר אלקטרוני או מסרונים, וחשיבותו אינה נופלת מכלי הרכב שבו הוא נוסע או מכרטיס האשראי איתו הוא עושה את קניותיו.

"עולה, כי השימוש בטלפון הנייד הפך לדבר בסיסי ביותר, אשר בלעדיו נפגעת בצורה קשה שגרת חייו של כל אדם ומסיבה זו הוא מוכן לשלם על השימוש היום יומי בו, סכומי כסף משמעותיים", נכתב בתובענה.

"ביום 01.12.10 בשעה 10:00 בבוקר וללא כל התראה מוקדמת, קרסה מערכת הטלפונים הניידים של חברת סלקום ולמעלה משלושה מיליון לקוחות של החברה מצאו עצמם מנותקים משגרת חייהם במשך יום שלם, עד השעה 21:00 בקירוב. למעשה, הנזק המשותף לכלל המנויים, אשר לא יכלו להשתמש במכשיר יום שלם, הינה עגמת נפש המוגדרת בחוק ובפסיקה, כ"נזק לא ממוני", אומנם עגמת הנפש
משתנה בין אחד לשני ואולם ניתן לומר על דרך האומדנא, כי ישנה עגמת נפש בסיסית לכל אדם אשר לא יכול להוציא ו/או לקבל שיחת טלפון ו/או לשלוח דוא"ל ו/או לקבל דוא"ל ו/או לשלוח מסרון ו/או לקבל מסרון ועגמת הנפש הזו מוערכת בסכום של כ-350 שקלים ליום".

עוד ציינו כי על-פי דיווחי סלקום לבורסה בישראל,עומד מספר מנוייה, נכון לספטמבר 2010, על 3,376,000 מנויים.

"מספר מנוייה של המשיבה עומד כאמור על 3,376,000, כך שגובה הנזק לכלל חברי הקבוצה הינו 1,181,600,000 שקלים", ציינו.

תביעה נוספת על 60 מיליון שקלים נגד סלקום

בקשה נוספת לתביעה ייצוגית נגד סלקום הוגשה הבוקר לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה. התובעים - אריה אזואלוס משערי תקוה ומשה אלמוג מרמת השרון באמצעות עורך הדין טל לביא מתל אביב מבקשים מבית המשפט לפצות כל לקוח של החברה בסך של 18 שקלים ובסך-הכל למעלה מ-60 מיליון שקלים.

"למרות שהמשיבה גילתה את התקלה בשלביה הראשונים לא ניסתה היא למצוא פיתרונות אלטרנטיביים ולהודיע על כך לציבור הלקוחות באמצעי התקשורת. כן יודגש, כי העירפול הנ"ל התבטא גם בראיונות החוזרים ונשנים של מנכ"ל המשיבה בתקשורת", נכתב בתביעה.

לדברי התובעים, לכאורה לא ניתן בשלב כה מוקדם, לכמת את כל הנזקים שנגרמו בעטייה של התקלה החמורה, לא את נזקיה של של המשיבה ולא את כל הנזקים שנגרמו לקהל הלקוחות, אולם, במקרה חמור כגון זה, על סלקום כחברה מסחרית מתוקנת המשרתת מיליוני צרכנים, להודיע מיידית לקהל הצרכנים על השיפוי - פיצוי אותו בכוונתו ליתן להם, וכן להציג להם אלטרנטיביות זמניות (כגון הפניית הלקוחות לרכישת כרטיס טלכארט והתחייבות לשיפוי בגין רכישה זו, או מציאת פיתרון זמני אלטרנטיבי בקרב חברות מתחרות של המשיבה).

"במקרה דנן המשיבה, נמנעה מלהודיע לאלתר על כך שלא יחייב את קהל לקוחותיה, עבור שירות שלא ניתן, או לחילופין, יקזז בעתיד את הסכום הנדרש מחשבונם ו/או יזכה את הלקוחות בחלק היחסי של התשלומים הקבועים בעת אי מתן השירות", צויין בתביעה.

לדברי התובעים, אחת השאלות הנוקבות הינה מדוע הציגה המשיבה מצג כולל לפיו "עסקים כרגיל" ולא הפיסה לאלתר את לקוחותיה שנפגעו בדבר כוונתו שלא לגבות כספים בגין אותם שירותים שהלקוח אינו יכול לקבל בעטייה של התקלה.

"כך למעשה, נגבה מחיר מלא בגין שירות בשוק החופשי ומנגד לא ניתן שירות זה", נכתב בתביעה.