שיעור התמותה בישראל במגמת ירידה

תוחלת החיים בישראל נמצאת במגמת עליה, שיעור המחלות הממאירות נמצא במגמת עליה, וגם המימון הפרטי לטיפטלים רפואיים מצוי אף הוא במגמת עליה. אלו הנתונים שמפרסם משרד הבריאות (יום ד', 1.12.10).

הממצאים כוללים מדדי בריאות מעודכנים על מערכת הבריאות בישראל. אלה מבוססים על מידע שנאסף במשרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וביטוח לאומי, וכן נוכח השוואות בינלאומיות לאזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי ולמדינות ה-OECD.

אין מיטות לאשפוז כללי

צילום: שיעור נמוך בצפון ובדרום [צילום: AP]

בישראל יש כיום 42,648 מיטות אשפוז בתקן, מחציתן למחלות ממושכות, שליש לאשפוז כללי, עשירית לבריאות הנפש ו-2% לשיקום. שיעור המיטות לאשפוז כללי נמוך בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD.

השיעור בסוף 2009 ירד ל-1.93 ל-1,000 נפש בהשוואה ל-2.22 בסוף 2000. משנת 2005, נוספו 51 מיטות בלבד באשפוז הכללי. שיעור המיטות בתקן לבריאות הנפש בישראל נמוך בהשוואה לחציון מדינות ה-OECD.

שיעור המיטות בתקן למחלות ממושכות ל-1,000 נפש בגיל 65 ומעלה נמוך בישראל בהשוואה לחציון מדינות ה-OECD. שיעור המיטות בתקן לשיקום היה 0.10 בסוף 2009 בהשוואה ל-0.09 בשנת 2000. שיעור המיטות בתקן במחוזות הצפון והדרום נמוך בכל סוגי האשפוז בהשוואה לשאר המחוזות.

שימוש בשירותי בריאות

שיעור הביקורים אצל רופא בקהילה היה 6.2 לנפש בשנה, לעומת 7.1 בסקר הבריאות 10/1999-9/2000. השיעור בישראל בשנת 2009 דומה לחציון מדינות ה-OECD.

שיעור השחרורים באשפוז הכללי במגמת ירידה. השיעור בגיל 75 ומעלה היה גבוה פי 4.3 בהשוואה לסה"כ, בגיל 65-74 גבוה פי 2.6 ובגיל 55-64 פי 1.5 בשנת 2008. השיעור לזכרים גבוה אצל ילדים עד גיל 15 ובגיל 45 ומעלה, ואילו לנשים השיעור גבוה יותר בגיל 15-44. בני 65 ומעלה מהווים שליש (34%) מכלל השחרורים.

שיעור ימי האשפוז באשפוז הכללי במגמת ירידה. השיעור בגיל 75 ומעלה היה גבוה פי 6.2 בהשוואה לסה"כ, בגיל 65-74 פי 3.0 ובגיל 55-64 פי 1.5 בשנת 2008. השיעור לזכרים גבוה אצל ילדים עד גיל 15 ובגיל 45 ומעלה, ואילו לנשים השיעור גבוה יותר בגיל 15-44. בני 65 ומעלה מהווים 44% מכלל ימי האשפוז.

השהיה הממוצעת באשפוז הכללי עולה עם הגיל, 6.2 ימים בגיל 85 ומעלה, 5.7 בגיל 75-84 ו-4.9 בגיל 65-74, לעומת 2.7 ימים בגיל 25-34 (ללא יולדות) בשנת 2008. השהיה לגברים גבוהה בהשוואה לנקבות בגיל 0-4 ובגיל 75 ומעלה.

שהיה גבוהה נרשמה לחולים עם סרטן המעי הגס, החלחולת ופי הטבעת, מחלות כלי דם במוח, אי ספיקת כליות, מצבים בתקופה הפרינטלית, שבר בצוואר הירך וסיבוכים מטיפול רפואי, וכן לחולים עם ניתוחים במערכת הנשימה, ניתוחי מעקפים, ניתוחים במערכת הדם והלימפה, ניתוחי מפרקים, ניתוח לתיקון שבר והטריה ניתוחית של פצע, זיהום או כוויה.

בישראל, שיעור השחרורים, שיעור ימי האשפוז והשהיה הממוצעת באשפוז הכללי לחולים ששהו לפחות לילה באשפוז נמוך בהשוואה לחציון במדינות ה-OECD. ואילו אחוז התפוסה גבוה בהשוואה לכל מדינות ה-OECD בשנים האחרונות.

העומס במחלקות הפנימיות בחודשי החורף גבוה בהשוואה לשאר חודשי השנה, בינואר נרשם שיא במספר ימי האשפוז, השחרורים, הפטירות ותפוסת המיטות.

שיעור ימי האשפוז בבריאות הנפש נמצא במגמת ירידה, 159 ל-1,000 נפש בשנת 2009 לעומת 294 בשנת 2000. שיעורי האשפוז לשיקום נמצאים במגמת עליה ושיעורי הביקורים במחלקות לרפואה דחופה יציבים, 357 ל-1,000 נפש בשנת 2009 בהשוואה ל-359 בשנת 2004.

המימון הפרטי במגמת עליה

צילום: האחוז מתקציב המדינה ירד [צילום: פלאש 90]

בהתאם לנתוני הביטוח הלאומי, בסוף 2009 מחצית (52%) מהאוכלוסיה הייתה מבוטחת בשירותי בריאות כללית בהשוואה ל-56% בסוף שנת 2000, במכבי שירותי בריאות, 25% ו-23% בהתאמה, בקופת חולים מאוחדת 14% ו-11% בהתאמה ובקופת חולים לאומית 9% ו-10%, בהתאמה. כשני שליש (67%) מגילאי 65 ומעלה מבוטחים בכללית בהשוואה ל-74% בשנת 2000, כחמישית (18%) במכבי 18% ו-13% בהתאמה, במאוחדת 8% ו-5% בהתאמה, ובלאומית 7% ללא שינוי מ-2000.

ההוצאה הלאומית לבריאות מהווה 7.9% מהתמ"ג בשנת 2009, אחוז יציב בעשור האחרון, האחוז נמוך מחציון ה-OECD. ההוצאה לבריאות לנפש במונחי כוח הקניה של התמ"ג במגמת עליה.

אחוז המימון הפרטי מההוצאה הלאומית לבריאות במגמת עליה, 42% בשנת 2009 לעומת 36% בשנת 2000. האחוז לביטוח רפואי פרטי (כולל מושלם בקופות) במגמת עליה, 6.4% מההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2008 לעומת 3.1% בשנת 2000. אחוז סה"כ המימון הפרטי, המימון של משקי הבית והביטוח הפרטי גבוה בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD.

אחוז המימון הציבורי, הכולל מס בריאות, מההוצאה הלאומית לבריאות עלה ל-57% בשנת 2009 לעומת 62% בשנת 2000, האחוז נמוך בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD. האחוז מתקציב המדינה ירד ל-32% בשנת 2009 לעומת 37% בשנת 2000, והאחוז ממס הבריאות נשאר קבוע, 25%.

אחוז ההוצאה לתרופות וחומרי רפואה מההוצאה הלאומית לבריאות במגמת עליה, וכן אחוז ההוצאה לבריאות מההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת של משק בית.

עלות הקופות בבתי החולים הציבוריים לאשפוז כללי: כמחצית (45%) מאומדן עלות האשפוז היה לגילאי 65 ומעלה, רבע (27%) בגיל 75 ומעלה ורבע (26%) בגיל 45-64, בשנת 2007.

ירידה של 8% במספר הרופאים

צילום: 55% בבתי החולים [צילום: AP]

רופאים: בסוף 2009 היו 25,850 רופאים רשומים עד גיל 65, 3.4 ל-1,000 נפש, ירידה ב-8% משנת 2000, השיעור גבוה בהשוואה לחציון ה-OECD. מספר הרשיונות החדשים עלה ל-774 לעומת כ-600 בשנים האחרונות. שיעור המומחים עד גיל 65 היה 1.8 ל-1,000 נפש, עליה ב-15% משנת 2000.

בסוף 2009 היו 8,089 רופאי שיניים רשומים עד גיל 65, 1.1 ל-1,000 נפש, ירידה ב-4% משנת 2000, השיעור גבוה בהשוואה לחציון ה-OECD. מספר הרשיונות החדשים עלה ל-253 לעומת כ-200 בשנים האחרונות. שיעור המומחים עד גיל 65 היה 0.08 ל-1,000 נפש, עליה ב-8% משנת 2000.

בסוף 2009 היו 5,926 רוקחים רשומים עד גיל 65, 0.8 ל-1,000 נפש, עליה ב-28% משנת 2000, השיעור גבוה בהשוואה לחציון מדינות ה-OECD. מספר הרשיונות החדשים עלה ל-508, פי 2.1 בהשוואה לממוצע חמש השנים האחרונות.

מספר האחיות הרשומות עד גיל 60 היה 41,597 בסוף 2009. השיעור ירד ל-5.5 ל-1,000 נפש, ירידה ב-7% משנת 2000, השיעור נמוך בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD.

בהתאם לסקר כוח אדם של הלמ"ס, בעשור האחרון נרשמה ירידה בשיעור האחיות המועסקות, לעומת עליה בשיעור המועסקים במקצועות העזר הרפואיים ובמקצועות הרפואיים האחרים, ושיעור יציב בשיעור הרופאים ורופאי השיניים המועסקים. בתי החולים מהווים מקום התעסוקה העיקרי של האחיות והרופאים, 75% מהאחיות ו-55% מהרופאים עובדים בבתי חולים.

מחלות ממאירות - במגמת עליה

צילום: שיעור גבוה בעיקר אצל ערבים

הערכה עצמית של הבריאות גבוהה אצל גברים לעומת נשים במרבית קבוצות הגיל.

אחוז האנשים בגיל 25-44 שהעריכו את בריאותם כטובה או טובה מאוד גבוה בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD ואילו של בני 65 ומעלה נמוך יותר. בגיל 45-64, האחוז בקרב הגברים גבוה בהשוואה לחציון ה-OECD ושל הנשים נמוך מחציון ה-OECD.

שיעור המומים המתגלים בלידה יציב יחסית בעשור האחרון, 16 ל-1,000 לידות חי בשנת 2008. מרבית המומים היו במערכת הלב וכלי הדם, מערכת אברי המין והשתן ומערכת השרירים והשלד. שיעור לידות חי עם תסמונת דאון יציב משנות התשעים.

שיעור היארעות גבוה של מחלות זיהומיות המחייבות הודעה נרשם בשנים 2005-2009 - בקמפילובקטריוזיס, שיגלוזיס, סלמונלוזיס של דרכי העיכול, ג'יארדיאדיס, שעלת, אבעבועות רוח והרעלת מזון או מים.

בסוף 2008 חיו בישראל 438 חולי איידס, כשבשנה זו נרשמו 47 מקרים חדשים. בשנת 2008 נרשמו 369 מקרים חדשים עם שחפת פעילה. השיעור במגמת ירידה מתחילת שנות התשעים.

שיעור ההיארעות בשאתות ממאירות נמצא במגמת עליה, בעיקר אצל ערבים. בשנים 2000-2007, השיעור עלה לגברים ערבים ב-21%, בעיקר בסרטן הערמונית, פי הטבעת והמעי הגס, לנשים ערביות נרשמה עליה ב-11% בעיקר בסרטן השד, גוף הרחם והמעי הגס. לגברים יהודים נרשמה עליה ב-6% בעיקר בסרטן הערמונית, כליות ומערכת השתן ומלנומה של העור. בקרב נשים יהודיות נרשמה ירידה ב-4%, עליה נרשמה בעיקר בסרטן בלוטת התריס, גוף הרחם, מלנומה של העור וסרטן הריאות וקנה הנשימה.

שיעור המטופלים בדיאליזה נמצא בישראל במגמת עליה. עליה נרשמה בעיקר בגיל 65 ומעלה, 4.2 ל-1,000 נפש לעומת 2.8 בשנת 2000.

שיעור הנפגעים בתאונות דרכים במגמת ירידה, בשנת 2009 נרשמו כ-32 אלף, מהם 314 הרוגים ומהם שליש הולכי רגל.

שיעור ניסיונות התאבדות יציב ממחצית שנות האלפיים, 79 ל-100,000 בני 10 ומעלה בשנת 2009. השיעור עד גיל 25 גבוה פי שניים אצל בנות בהשוואה לבנים, בשאר קבוצות הגיל לא נרשם הבדל משמעותי בין המינים.

שיעור תמותה גבוה ממחלות זיהומיות

צילום: [צילום: AP]

תוחלת החיים בישראל נמצאת במגמת עליה - 83.5 שנים לנשים ו-79.7 לגברים בשנת 2009, תוספת של 2.6 ו-3.0 שנים, בהתאמה, משנת 2000. בישראל, תוחלת החיים בגברים גבוהה בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD ובנשים תוחלת החיים דומה לחציון ה-OECD.

בשנת 2009 היו 161 אלף לידות חי. שיעור הילודה הגולמי יציב בעשור האחרון - 21.5 ל-1,000 נפש בשנת 2009. בעשור האחרון נרשמה עליה בקרב יהודים ואחרים וירידה בקרב ערבים.

גיל הנשים בלידה במגמת עליה. בשנת 2009, חציון הגיל בלידה היה 29.8 בהשוואה ל-28.5 בשנת 2000, עליה נרשמה בקרב יהודיות ואחרות ובקרב ערביות. גם הגיל בלידה ראשונה במגמת עליה.

אחוז הילודים במשקל נמוך מ-1,500 גרם ירד בעשור האחרון, וכן ירד גם אחוז הילודים שנולדו בלידה מוקדמת לפני השבוע ה-33 להיריון. שיעור לידות מת יציב בשנים האחרונות, 5.7 ל-1,000 לידות (5.3 ליהודים ואחרים ו-6.8 לערבים) בשנת 2008.

שיעור הפסקות הריון נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון, 11.1 ל-1,000 נשים בגיל 15-49 בשנת 2009 לעומת 12.4 בשנת 2000. אחוז הפסקות ההריון לאחר השבוע ה-7 במגמת ירידה.

שיעור תמותת תינוקות עד גיל שנה בישראל דומה לחציון מדינות ה-OECD. השיעור במגמת ירידה. שיעור התמותה ממומים מולדים גבוה פי ארבעה בקרב ערבים בהשוואה ליהודים ואחרים, השיעור היה יציב בשתי קבוצות האוכלוסיה בעשור האחרון.

שתי חמישיות (42%) מהתינוקות שנולדו בשנת 2008 נפטרו בשבוע הראשון לאחר הלידה. השיעור גבוה ככל שהשכלת האם נמוכה יותר - 5.3 ל-1,000 לידות חי לאמהות עם למטה מ-11 שנות לימוד בקרב ילידי 2008 בהשוואה ל-8.9 לילידי 2000, לעומת 2.6 ו-3.1, בהתאמה, לאמהות עם 13 שנות לימוד ומעלה. לזכרים, שיעור גבוה בהשוואה לנקבות.

שיעור תמותת תינוקות, לידות חי במשקל נמוך, לידות מוקדמות ולידות מת, גבוה יותר בקרב אמהות צעירות עד גיל 20 ואמהות בגיל 40 ומעלה. שיעור תמותת ילדים עד גיל 5 במגמת ירידה, 4.5 ל-1,000 לידות חי בשנת 2009, 3.2 ליהודים ואחרים ו-9.1 לערבים.

שיעור התמותה בישראל במגמת ירידה - 5.2 ל-1,000 נפש בשנת 2009 בהשוואה ל-6.0 בשנת 2000, ירידה נרשמה בקרב יהודים ואחרים ובקרב ערבים. השיעור ליהודים ואחרים נמוך לעומת ערבים בכל הגילים. מרבית הפטירות היו בגיל 65 ומעלה, 81% ליהודים ואחרים ו-56% לערבים. שיעור הפטירות המתוקנן לגיל בישראל נמוך בקרב זכרים בהשוואה לממוצע 15 מדינות ה-EU ובקרב נקבות השיעור גבוה יותר.

סיבות מוות: סרטן הינה סיבת המוות הראשונה בישראל מסוף שנות התשעים. בשנת 2007, הסיבות המובילות היו סרטן (25%), מחלות לב (19%), מחלות כלי דם במוח (6%), סוכרת (6%) ומחלות כליה (4%). סיבת המוות הראשונה לגברים בגיל 15-44 ולנשים בגיל 15-24 היא תאונות. סיבת המוות הראשונה לגברים בגיל 45-74 ולנשים בגיל 25-74 היא סרטן. הסיבה הראשונה בגיל 75 ומעלה היא מחלות לב.

שיעור הפטירות בישראל בקרב גברים ונשים עקב מחלות זיהומיות גבוה בהשוואה לממוצע 15 מדינות ה-EU ואילו עקב כל הסיבות החיצוניות, תאונות רכב ממונע, אובדנות, מחלות כלי דם במוח ומחלות במערכת העיכול השיעור נמוך יותר. שיעור התמותה של גברים בישראל עקב שאתות ממאירות, מחלות לב איסכמיות ומחלות במערכת הנשימה נמוך בהשוואה לממוצע 15 מדינות ה-EU ואילו בקרב נקבות השיעור גבוה יותר.

מספר הפטירות בחורף, במיוחד בינואר, גבוה עקב מחלות במערכת הנשימה, מחלות לב, מחלות כלי דם במוח ומחלות זיהומיות.