בית המשפט זיכה את אריאל רמזורים ומנהלה מאשמת תיאום מכרז

בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה בשבוע שעבר (יום ג', 10.6.03) את חברת אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ, מנהלה אברהם הר-שלום ואת הבורר שי אופיר, מעבירות של הסדרים כובלים, לאחר שהואשמו בתיאום מכרזים בתחום אחזקת רמזורים בניגוד להוראות חוק ההגבלים העסקיים.

בכתב האישום, שהוגש בשנת 1998, נטען כי חברות אריאל ו'מנורה', חברות מתחרות בתחום התקנת ואחזקת מערכות רמזורים, חילקו ביניהן, בשנים 1996-1992, את השוק בחלוקה גיאוגרפית. בהסדר, נטען, נקבע כי 'מנורה' תיתן שירותי אחזקת רמזורים בחיפה ואילו 'אריאל' תעשה כן בירושלים, וכל חברה מתחייבת שלא להתחרות בשנייה, בשטח 'שלה'.

עוד נטען בכתב האישום, כי הסדר זה שבבסיסו חלוקת השוק בין החברות, גובש בשטר בוררות ועוגן בפסק בורר שהוציא שי אופיר, אשר הואשם בעבירת סיוע. במהלך ההתדיינות, הגיעה 'מנורה' להסדר טיעון עם המדינה והודתה באשמה.

השופטת מרים מזרחי זיכתה את 'אריאל' ומנהליה מהעבירות שיוחסו להם, מאחר שבתקופה שבה נחתם ההסכם שרר למעשה בארץ מצב של היעדר תחרות של ממש בתחום אחזקת הרמזורים, וזאת כפועל יוצא ממדיניות מוצהרת של הרשויות המקומיות. מדיניות זו העדיפה שמי שהתקין את הרמזור יתפעל אותו, בשל היכרות עם מערכת הבקרה, השונה מחברה לחברה, וזאת מטעמי בטיחות. לפיכך, לא הייתה משמעות למכרזי התחזוקה, כשהיה ידוע מראש איזו חברה מועדפת מבחינת הרשות.

עיריית חיפה, ציינה מזרחי, השקיעה בתשתית רמזורים המבוססת של ידע בלעדי של 'מנורה', ולכן נמנעה במשך שנים מקיום מכרזים בתחום. כל נסיונותיה של 'אריאל' להביא לקיום מכרז וליצירת תחרות בתחום בחיפה, עלו בתוהו. מצב זה, עשה את העיר חיפה "לשוק חסום למעשה בפני אריאל. משהשוק כלל לא נפתח לפניה - ממילא גם לא יכלה לחלקו עם מנורה", קבעה מזרחי.

"האם רציונאל דיני ההגבלים העסקיים מטיל על מתחרה פוטנציאלי במצב כזה להוסיף ולהשקיע משאבים, שהיקפם בלתי ידוע מראש, כדי לכפות מצב של תחרות? מסקנה כזו היא מרחיקת לכת ונטולת היגיון", מקום שמי שאמור ליהנות מהתחרות אינו מעוניין בה.

לפיכך, ראה בית המשפט את המקרה נופל בגדר "זוטי דברים", דהיינו פגיעה שולית וזניחה בתחרות, הגם שמדובר בתיאום מכרזים ובחלוקת שוק, וזיכה את 'אריאל' ומנהלה. משכך, קבעה מזרחי, הרי מתבקשת מסקנה זהה לגבי הבורר, וזאת גם לאור חלקו השולי במעשה העבירה.

עוד נקבע כי לבורר עומדת חסינות הרשות השופטת, בהתבסס על הפונקציה שהוא ממלא, הדומה ביסודה לפונקציה שממלא השופט, ובהתבסס על חשיבותה הציבורית. הכרה בהגנה כזו מעודדת את מוסד הבוררות, שהוא רצוי מהבחינה הציבורית, קבעה מזרחי.

הממונה על ההגבלים הודיע כי המחלקה המשפטית ברשות הגבלים עסקיים לומדת את פסק הדין ותשקול האם יש מקום לערער על ההחלטה.