ביהמ"ש: בכירים ברש"ת הגישו תצהירים ריקים מתוכן

רשות שדות התעופה הפרה הסכם לפרסום בטרמינל בשדה התעופה באילת, כאשר ביצעה בו שיפוצים בלא להודיע על כך מראש לזכיינית הפרסום. כך קובע בית המשפט המחוזי בתל אביב, המותח ביקורת חריפה על אמיתות תצהיריהם של שניים מבכירי הרשות.

הרשות חתמה על הסכם עם חברת מדיה דיירקט לפרסום על שלטים ומסכי פלזמה בשנים 2008-2004. אולם בשנת 2005, שיפצה הרשות את שדה התעופה באילת ומאז הפסיקה את ההתקשרות עם מדיה דרקט. בגין הפרה זו תבעה מדיה דיירקט פיצוי של 1.5 מיליון שקל.

הרשות טענה, כי השיפוץ היה הכרחי ונעשה מטעמי ביטחון, וכי הוצעו למדיה דיירקט שטחי פרסום חלופיים בשטח שדה התעופה, אולם היא לא הייתה מעוניינת בכך. לדבריה, החברה אף נותרה חייבת לה 109 אלף שקל בגין הצגת פרסומיה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב מציין, כי הרשות הייתה מעוניינת באותה עת להפסיק את ההתקשרות עם מדיה דיירקט כדי לחתום על חוזה עם חברת ברעם. בין הצדדים התקיימו דיונים בנושא, אך הרשות לא הביאה כלל לידיעת מדיה דיירקט את דבר השיפוצים המתוכננים.

בית משפט השלום בתל אביב דחה את תביעתה של מדיה דיירקט, אך בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה. השופטות אסתר קובו, מיכל רובינשטיין ועפרה צ'רניאק מותחות ביקורת חריפה על שני בכירים ברשות:

"פסק הדין [בשלום] הסתמך על תצהיריהם של מר דדי שחר, מנהל נמל התעופה באילת, ומר דני טובל, מנהל בית הנתיבות אילת. אלה העידו, כי בשנת 2004 נדונו תוכניות על אודות הצורך בשיפוץ מטעמים בטיחותיים ומטעמי נוחות הנוסעים.

"עוד העידו השניים, כי כבר בחודש מאי 2005 טרחו לעדכן את נציגי המערערת, מר נמרוד שקד, בדבר השיפוץ והצורך להעביר המסכים והשילוט למבנה חלופי שיוקם במהלך תקופת השיפוץ, ואשר נועד לשמש באופן זמני כאולם הנכנסים. לטענתם, בחודש אוגוסט 2005 השתתפו מר נמרוד שקד ונציגי המערערת בסיור בשדה התעופה שערך להם מר דדי שחר ואז הציג את תוכניות השיפוץ ומיקום האולם החלופי שיוקם.

"לאחר עיון בתצהירים ובעדויות ובחקירה הנגדית נראה, שתצהירים אלה ריקים מתוכן. עדותם של מר דדי שחר ומר דני טובל אינה מבוססת כלל. ידיעת המערערת אודות השיפוץ כבר בחודש מאי 2005 וכך גם הסיור שנערך לכאורה בחודש אוגוסט 2005 אינם מתועדים כלל אצל המשיבה.

"ניתן היה לצפות מהמשיבה, שהיא גוף ציבורי, החתום על הסכם רב שנתי עם המערערת, שתיידע את האחרונה בכתב על אודות התוכניות לשפץ את שדה התעופה, תוך מתן הבהרות על תוכניות 'חלופיות' וזמני מעבר, בפרט כאשר שיפוץ זה יפגע בהתנהלותה השוטפת של המערערת. מעבר לדברים בעל פה שמסרו השניים המצוינים לעיל, עדותם לא נתמכה בראיה בכתב, כמו מכתב שנשלח למערערת או התרעה מכל סוג אחר".

"התנהלות רשלנית וחסרת תום לב"

לגבי דדי שחר, אומרות השופטות: "תשובותיו מצביעות על התנהלות רשלנית וחסרת תום לב. לא ניתן לסמוך ממצא כלשהו על פגישה אקראית שאין לה כל תימוכין. המדובר בקשר חוזי קיים בין המערערת למשיבה. סגירתו של אולם הנכנסים ומניעת האפשרות לפרסם בהתאם למתכונת החוזית – מהווה הפרת חוזה. המעט שהתבקש הוא, כי המשיבה תפנה במכתב מסודר למערערת על-מנת להסדיר את הפסקת הפרסום תוך קציבת זמנים ובדיקה משותפת למציאת פרסום חלופי. אין לדברים אסמכתא כלשהיא בכתב, להוציא דברים שבאוויר".

שחר משמש כיום כמנהל חטיבת תפעול ומבצעי קרקע של רשות שדות התעופה בנתב"ג, ובשנה שעברה התמודד על תפקיד מנהל נתב"ג.

לסיכום, קובע בית המשפט המחוזי: "הסיבה להפרת ההסכם נעוצה במשיבה ובה בלבד, ולא באי קבלת הצעות פשרה מצד המערערת, אם בכלל הייתה מחויבת להסכים להן. אין לקבל את קביעת בית המשפט קמא, כי באי קבלת הצעות הפשרה נהגה המערערת בחוסר תום לב וסירבה לשתף פעולה עם המשיבה. הצעות פשרה באו לעולם בניסיון להתיר את הקשר עם המערערת בכלל ולא ליצירת הסדר חלופי בתקופת השיפוץ.

"כך גם שגויה הקביעה לפיה המערערת ידעה על הכורח בשיפוץ כעניין ביטחוני, אך ניסתה להיבנות ממנו במטרה לדרוש מן המשיבה סכומי עתק כפיצויים. נהפוך הוא, התנהגות המשיבה במהלך המשא-ומתן עולה כדי הפרת חובת תום הלב הקבועה בסעיף 12 לחוק החוזים".

התיק הוחזר לבית משפט השלום לקביעת גובה הפיצוי.