ועדת הכספים נגד האוצר: "לא להקפאת קצבאות הילדים"

במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים, התגלעה (יום ב', 22.11.10) בוועדת הכספים מחלוקת בעניין דחיית התוספות לקצבאות הילדים. הוועדה דנה בבקשת האוצר לדחות את התוספות לקצבאות, שאמורות להינתן בשנים 2012-2011 עבור השנים 2012 ו-2013, בהתאמה.

הדחייה נובעת מהגירעון התקציבי בביטוח הלאומי. הדיון נסב גם על התניית מתן התוספות לקצבאות הילדים במתן חיסונים לילדים. ההצבעה בעניין, במסגרת ההצבעה על חוק ההסדרים כולו, תתקיים בעוד מספר שבועות.

סגן הממונה על התקציבים באוצר, משה בר-סימנטוב, אמר שדחיית התוספות תחסוך ב-2011 כחצי מיליארד שקל ובשנת 2012 כ-160 מיליון שקל. סך התוספות, כולל אלו שניתנו ב-2009 וב-2010 והתוספות העתידיות, יעמוד על 1.5 מיליארד שקל. תוספת של 57 שקל עבור הילד השני, תידחה מה-ה-1 באפריל 2011 ל-1 באפריל 2012 ותוספת של 7 שקלים עבור הילדים השני, השלישי והרביעי, תידחה מה-1 באפריל 2012 ל-1 באפריל 2013. מנתוני מרכז המחקר והמידע בכנסת, עולה כי התוספת לקצבאות עד כה: 925 מיליון שקלים.

בעניין התניית התוספות לקצבאות בעמידה בתוכנית החיסונים שנקבעת על-ידי משרד הבריאות, אמר ד"ר איתמר גרוטו, ראש אגף בריאות הציבור במשרד, שיש להגביר את שיעור המתחסנים, בדומה למדינות מפותחות רבות. על-כך העיר היועמ"ש לכנסת, איל ינון, כי נושא ההתניות נידון בבג"צ עקב היווצרות אפליה כלפי אוכלוסיות דוגמת הבדואים בדרום, שאין להם נגישות למרפאות ילדים או לטיפות חלב. ינון השתתף בדיון עקב התערבות בג"צ בעניין ההתניות.

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) אמרה כי ישראל נמצאת במקום האחד לפני אחרון בגובה קצבאות הילדים במדינות המפותחות ועל-כן היא מתנגדת לדחייה. יחימוביץ' מתנגדת גם להתניות במתן הקצבאות וקראה למתן חיסונים בבתי הספר, להסרת האחריות בעניין מההורים. עוד אמרה, שהיא בעד כפייה על הורים לשלוח את ילדיהם לבית ספר, התניה שכאמור, נפסלה על-ידי בג"צ. אך לדבריה, "לא שוללים זכויות המגיעות לאדם או לילד, המגיעות לו בדין".

ח"כ חיים אורון (מרצ) מתנגד אף הוא להתניות ואמר שהן יוצרות בעיות חוקתיות, כיוון שמתנות זכויות ילדים בהתנהלות הוריהם. אורון קבל על דחיית התוספות בגלל הגירעון בתקציב הביטוח הלאומי. לדבריו, העלאת מדרגה אחת בלבד בתשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי, תפתור גירעון זה. "אם ישראל תתקדם לממוצע גובה תשלומי ביטוח לאומי במדינות ה-OECD בלבד, הדבר יוסיף לתקציב המוסד כ-7 מיליארד שקלים וזה יפתור את הגירעון התקציבי, מבלי לפגוע בילדים או באוכלוסיות חלשות", אמר. ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש), קרא אף הוא להעלות את מס ביטוח לאומי למעסיקים.

ח"כ אמנון כהן (שס) אמר שההתניות הן הטלת קנס וענישה. לדבריו, יש למצוא דרכים חלופיות להגברת שיעורי המתחסנים. "ההתניות לא רק שלא יביאו להגברת החיסונים אלא יגבירו את ממדי העוני, כיוון שדווקא ילדים בשכבות החלשות, שהוריהם אינם מקפידים על חיסונים, נפגעים הכי הרבה מאי-מתן התוספות לקצבאות", אמר.

ח"כ יעקב אדרי (קדימה) קרא למנוע את התוספות לקצבאות מהעשירונים העליונים ועל-ידי כך לחסוך תקציב. אדרי: "מדוע מי שמשתכר 20 אלף שקלים ויותר צריך לקבל תוספת של כ-100 שקלים לקצבת הילדים?". בעניין החיסונים אמר, שזכותו של הילד לקצבה אך זכותו גם לקבל חיסונים. לדבריו, "קיימת אופנה שלא להתחסן, דווקא במגזר היהודי והדבר מעמיד את הילדים בסיכונים למחלות קשות לרבות נכויות". אדרי אמר שיש להיאבק בתופעה וכי הוא תומך בהתניה זו, חרף הזכות הבסיסית של הילד לקצבה. ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), תומכת אף היא בהתניה ואמרה שאין מדובר בענישה אלא בתמריץ להורים.

ד"ר יצחק קדמן, יו"ר המועצה לשלום הילד, הגדיר את הדחייה "גזילת כבשת הרש". קדמן קרא להעלאת הקצבאות אף יותר ממה שתוכנן ובוודאי שלא לדחות את התוספות שנקבעו, זה מכבר.

משה בר-סימנטוב מהאוצר, הוסיף כי האוצר מחפש דרכים נוספות להגברת שיעור המתחסנים, וכי הדבר תורם לכך ששיעור תמותת התינוקות והילדים בישראל עקב אי-מתן חיסונים, הוא מהנמוכים בעולם. בעניין דחיית התוספות לקצבאות, אמר שהחיסכון מכך לא יגיע לאוצר אלא לביטוח הלאומי ויופנה לטובת הציבור.