איך מודדים סבל בכסף?

לקראת יום העיון בנושא ההליך המשפטי בעניינם של ילדים נפגעי עבירה, שיערך ביום שלישי הקרוב (23.11.10), ביוזמת מכון חרוב ומרכז נגה לנפגעי עבירה, הקריה האקדמית אונו, ושיעסוק בדילמות הקשות הנובעות מהתנגשות בין עולם הטיפול בקטין הנפגע לבין הנעשה באולם בית המשפט, מכון חרוב מפרסם נייר הממפה את הבעיות והרגישויות השונות העולות מהעדת קטינים באולמות בתי המשפט.

רקע:

בשנים האחרונות אנו עדים למקרים רבים וקשים של התעללות בילדים מצד מבוגרים בכלל והורים בפרט. לאור העובדה שרק מקרים מועטים מגיעים לאולם המשפט, כ-12% בלבד בשנים האחרונות, יזמו מכון חרוב, ומרכז נגה לנפגעי עבירה, הקריה האקדמית אונו, יום עיון שיוקדש לסוגיה כבדת משקל זו.

מטרת יום העיון היא ליצור שיח בלתי אמצעי בין פרקליטים לאנשי הטיפול, שכל אחד מהם רואה את הילד הנפגע דרך עיניו המקצועיות שלו, לקדם את ההבנה בצורך להגן על שלומו הגופני והנפשי של ילד נפגע התעללות בהיכל המשפט ולהאיר את ההליכים המעכבים תפיסת עולם זו.

מי מחליט וכיצד מוחלט לזמן ילד נפגע עבירה לדוכן העדים?

העדת קטינים נפגעי עבירה מינית, פיזית, נפשית והזנחה, במישור הפלילי או לצורך קביעת נזיקין בבית המשפט, היא מציאות קשה עד בלתי אפשרית במיוחד כאשר הילד מעיד נגד הוריו. איש הטיפול המטפל בילד ממליץ, וחוקר הילדים הוא המחליט אם לזמן קטין לשולחן העדים בהתאם לפרמטרים אישיים שונים כגון מצבו הרגשי של הקטין, חוסנו הנפשי, היכולות הוורבליות שלו, יכולת ההתמודדות עם חקירה נגדית, עמידה בלחץ ועוד.

קיימות דילמות קשות סביב נושא עדות ילדים בבתי המשפט. הדילמה העיקרית נוגעת בשאלה האם הליך זה מעצים את הקטין או חלילה גורם להתפרקות נפשית ולשחזור הטראומה בבחינת "אונס שני". אנשי המקצוע נדרשים לתנאים הנחוצים על-מנת להפוך הליך זה למחזק עבור הקטין ולעתים גם למרפא.

מהו האיזון הנכון בין שמירת שלומו של הילד לבין מיצוי הדין עם העבריינים?

מדינת ישראל הינה היחידה בעולם המאפשרת לאנשי טיפול (חוקרי ילדים), להיות חלק אינטגרלי בהליך המשפטי ולפעול לטובתם ואף להעיד במקומם מכח החוק. באופן טבעי עולים סביב נושא זה חילוקי דעות בין עורכי הדין המעוניינים למצות את הדין עם העבריינים, לבין אנשי הטיפול המחויבים לשלומם הרגשי של הילדים. ביום העיון תבחן הסוגיה: האם מופעלת הגנת יתר והאם בכסות שלומו של הילד מתחמקים פושעים מהעמדה לדין.

איך מודדים סבל בכסף?

נושא נוסף שייבחן הוא האם אפשר לכמת כאב, כיצד ניתן לעשות זאת והאם פיצוי כספי יכול לפצות על סבל. הסוגיה הזו נבחנה לראשונה כאשר התחילו לשלם פיצוים לאנשים ששרדו את השואה ועתה היא נבחנת בהיבטים נוספים כגון ילדים ששרדו התעללות. ילד שעבר התעללות עלול לסבול מנזקים רגשיים ארוכי טווח כגון דיכאון, חרדה ומחלות נפש, מתחלואה גופנית כגון סוכרת, אסתמה, מחלות לבביות ועוד, מבעיות חברתיות כגון יכולת ליצירת אמון וקשר, זוגיות, קשיים קוגניטיביים וכו'. פסיקת נזיקין באה, בין היתר, לאפשר הוצאות כספיות הנובעות מכך.

מה הם היחסים הרצויים בין מטפל למטופל?

דילמה נוספת שמעסיקה את אנשי המקצוע היא יחסי מטפל-מטופל, מהי מידת החיסיון ביניהם והיכן עובר הקו שבין שמירת סודות המטופל לבין חשיפת המידע שהופקד בידיו לצרכים משפטיים למשל. לעתים קרובות נאלץ המטפל לגשר, גם בעצמו וגם עבור המטופל, בין שני העולמות השונים של חדר הטיפולים ואולמות ביהמ"ש. גם המגע של המטפל עם נציגי העולם המשפטי מוביל לעיתים לשיח חרשים בין שתי דיסיפלינות בעלות אג'נדה שונה. המפגש בין עולם הטיפול לעולם המשפטי יוצג בכנס במושב "המשפט בשירות הטיפול".

כל אלה ועוד ידונו ביום העיון של מרכז נגה לנפגעי עבירה, הקריה האקדמית אונו ומכון חרוב. בכנס זה ישתתפו אנשי מקצוע מהתחום הטיפולי; פסיכולוגים, רופאים ועובדים סוציאליים, אנשי חוק; שופטים, משפטנים ואנשי משטרה. כל נושא ידון בשני ההיבטים - החוקי והטיפולי.

מכון חרוב, מיסודה של קרן שוסטרמן-ישראל, הוקם במטרה להפוך למרכז עולמי מוביל בפיתוח תוכניות וידע מתקדם בתחום של התעללות בילדים בתוך המסגרת המשפחתית בישראל. המכון פועל לתת מענים טיפוליים מושחזים יותר המותאמים לצרכי הקהילה המקצועית (מתחומי הרווחה, הרפואה, המשפט, המשטרה והחינוך) המופקדת על רווחתם של הילדים נפגעי התעללות והזנחה, באמצעות עידוד יצירת תוכניות חדשות, הכשרות, מחקרים ומאגרי מידע. במקביל, על-ידי קידום דו-שיח ומיסוד מערכות יחסים ארוכות טווח בין אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה העוסקים בנושא בשדה ובאקדמיה, בארץ ובעולם, המכון שואף לפעול בסטנדרטים הגבוהים ביותר של איכות ומצויינות. בראש המכון עומד פרופ' הלל שמיד, שהיה דיקן בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית, ועמד בראש ועדת שמיד שמונתה ע"י ממשלת ישראל לבדיקת נושא ילדים ונוער בסיכון.

מרכז נגה משמיע את קולם של נפגעי עבירה באזני החברה הישראלי, מערכות המשפט ורשויות אכיפת החוק ופועל להביא לשינוי במעמדם של נפגעי עבירה. המרכז פועל למען נפגעי עבירות מין ואליפות חמורות ומייצג אותם לכל אורך ההליכים המשפטיים בעניינם, הן התחום הפלילי והן בתחום האזרחי. מרכז נגה הוקם בשיתוף הפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו ופועל בסיועה.