חתול שחור עובר בין התקשורת לבין הפוליטיקאים האנגלים. קריאותיהם של חברי מוסד הקובלנות נגד עיתונות בנושא חוק הגנת הפרטיות עולות על הפרק, תוך העלאת דרישה להפעלת שיטה של קנסות נגד אמצעי התקשורת - כך שניתן יהיה להגן על הציבור הבריטי מפני חדירת-יתר של התקשורת.
הזכות לפרטיות באנגליה אינה קבועה באופן נפרד ומפורש בחוק. מצב זה הוא תוצאה של ועדה ציבורית שהוקמה בשנת 72', והמליצה שלא לקבוע זכות כללית לפרטיות, תוך הכרת העובדה שהפרט יישאר בלתי מוגן מפגיעה בפרטיותו על-ידי התקשורת, כל עוד המידע עליו הושג באמצעים שהוועדה לא המליצה לאסור השימוש בהם.
הוועדה נימקה את מסקנתה בכך ש"יש קושי לקבוע מתי מצדיק ה'אינטרס הציבורי' פגיעה בפרטיות, וכן בעובדה כי באנגליה קיימת מועצת עיתונות. לכן, הוחלט להשאיר את הנושא להסדר רגולטורי.
במשך השנים, היתה ביקורת ציבורית על הסדר זה וטענו כי "נותנים לחתול לשמור על השמנת", שכן מועצת העיתונות היא גוף וולונטרי (בדומה לישראל), שאינו מעוגן בחוק, ואינו יכול להרתיע את כלי התקשורת (זו היתה אחת הסיבות לכך שועדת כהן דחתה ב-76' את ההצעה לאמץ בישראל את המודל האנגלי).
רק בשנת 98' נחקק באנגליה חוק זכויות האדם, שאימץ את האמנה האירופית, בה יש הגנה על "חיים פרטיים".
כעת, דורשת ועדת התרבות, התקשורת והספורט, בראשות ג'ראלד קאופמן, מרשות התלונות נגד העיתונות (PPC) לספק מידע שנתי על מידת החדירה של התקשורת לרשות הפרט, כך מדווח ה'גרדיאן' (יום א', 16.3.03).
בדו"ח ועדת התרבות, התקשורת והספורט בנושא פרטיות והוראות התקשורת, הזהירה הוועדה כי החוק הקיים חייב להתאים לדרישות הוועידה האירופית לזכויות אדם.
בשבוע שעבר, כך דווח באתר רשת הטלוויזיה ITV, זכתה הדי.ג'יי. של רדיו 1 האנגלי, שרה קוקס, בפיצוי מהמגזין 'פיפל', בגין פרסום תמונות עירום שלה במהלך חופשה. בית המשפט קבע כי על-פי החקיקה הקיימת, מדובר רק בפעולה שאינה הולמת את העיתונאית, וזהו מצב חוקי לקוי, שאם הפרלמנט לא יזדרז לתקנו, ייאלץ בית המשפט ליצור חוק הגנת פרטיות.
יוזמי החוק טוענים, כי המצב בו בתי המשפט בעצמם יחליטו מהם גבולות הפרטיות, בכל מקרה לגופו, הוא בלתי נסבל ויש לקבוע אמות מידה אחידות לכך.
"נראה כי הזכות לחיים פרטיים, הקבועה בחוק זכויות האדם 1998, זרעה את זרע חוק הפרטיות", אמרו חברי ועדת התקשורת. "האיזון שאנחנו ממליצים עליו בתוקף הוא, שהממשלה תשקול מחדש את עמדתה ותקדם את הצעת החוק על-מנת להבהיר את ההגנה לה זקוקים הפרטיים ויכולים לצפות לה מחדירה לא מודעת - של כל אחד - לא רק של העיתונות - לחייהם הפרטיים", כך נאמר בדו"ח.
אחד מחברי הפרלמנט בוועדה תיאר את וועדת התלונות כ"מוסד מיותר לחלוטין". אחרים אמרו, כי "העשירים ובעלי הכוח יכולים ללכת לבית משפט בקלות... בדרך זו או אחרת, יש להם אמצעים ללכת לבית המשפט עכשיו. לכן מה שאנחנו מבקשים... זה חוק פרטיות שישמור על אנשים מפני חדירת יתר של כל גוף, לא רק התקשורת... אנחנו מאמינים שצריכה להיות עזרה משפטית... וכי כל זה צריך להיות במסגרת חופש המידע".
בחדשות רשת 'סקיי' דווח, כי חברי הפרלמנט צפויים לקרוא לחקיקה חוק הגנת הפרטיות, תוך הסתמכות על פסיקה שניתנה לאחרונה על-ידי בית המשפט, במקרה של תביעה נגד המגזין 'הלו!', בה התבקש הפרלמנט להבהיר את חוק הפרטיות והחשאיות.
המגזין הואשם בהפרת פרטיותהם של קתרין זיטה-ג'ונס ומייקל דאגלס, תוך שימוש בתמונות פפראצ'י של חתונתם. השניים זכו בתביעה, תוך שהם מסתמכים על חוק החשאיות וחוק הגנת המידע.
למרות שמזכירה משרד התרבות, זיטה ג'ואל דחתה את החוק, כמה מחברי הפרלמנט מאמינים כי החוק יתפוס תאוצה בקרוב.
חברי הפרלמנט היוזמים את הצעת החוק, אמרו כי תיקון החוק יעזור בעיקר לאלה, אשר אינם יכולים לאפשר לעצמם עזרה משפטית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה