בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב ביום א' (14.11.10) את יזם הנדל"ן יגאל אהובי לרכוש מחברת חבס חבילת מניות בחברת גודמייז, בעלת 16 מלונות הילטון באנגליה. אהובי ישלם בעד המניות 3.1 מיליון לי"ש, שהן 18.1 מיליון שקל. כן חויב אהובי בהוצאות ושכר טירחת עו"ד בסכום גבוה מאוד, 1.3 מיליון שקל. סך הכל, חויב אהובי לשלם לחבס 19.4 מיליון שקל . השופטת ד"ר מיכל אגמון-כהן גם מתחה ביקורת חריפה על התנהגותו של אהובי.
חברת חבס קנתה בדצמבר 2005 כ-3.85% ממניות חברת גודמייז, שקנתה יחד עם אחרים 16 מלונות הילטון באנגליה. ב-2007 החליטה חבס למכור את המניות. היא ניהלה מו"מ עם כמה מהשותפים לעסקה, כולל אהובי.
ב-11 בינואר 2008 התחייב אהובי, לפי גירסת חבס, בשיחה טלפונית , לרכוש את המניות ב-3.1 מיליון לי"ש (קודם לכן הציע 3.6 מיליון לי"ש). הרצל חבס, יו"ר חברת חבס, אומר כי זהו חוזה מחייב. אהובי אמר בתגובה: "לא היה הסכם. סייעתי לחבס למכור ופניתי לשותפים אחרים, שתחילה הסכימו, ואחר כך, בהמלצתי, חזרו בהם". אהובי יוצג בידי עו"ד צבי בר-נתן.
השופטת אגמון-כהן קיבלה את טיעוני חבס, שיוצג בידי עו"ד אביגדור (דורי) קלגסבלד, בהתבסס על העובדות הבאות:
"אהובי מנסה להתחמק"
בצד הקביעות העובדתיות, מותחת השופטת ביקורת על התנהגותו של אהובי: "מתקבל הרושם, שהוא מכבד הסכמים בכתב כשנוח לו, ומתנער מהם כשלא נוח לו...הסבריו של אהובי (בעניין המכתב ב-14 בינואר) דחוקים ובלתי הגיוניים...נוצר הרושם שאהובי מנסה להתחמק.... (ושוב בעניין אותו מכתב:) הוא נותן תשובות סתמיות כגון, זו השפה שלי'".
נוסף לצו האכיפה ולהוצאות, אישרה השופטת אגמון-כהן לחבס פיצול סעדים, כך שתוכל להגיש גם תביעה נוספת נגד אהובי על התנהגותו במהלך העסקה.
יגאל אהובי הוא בעל השליטה בחברת הנדל"ן הציבורית רבד, בעלת נדל"ן בישראל ובאירופה. כן הוא בעל השליטה בחברה הפרטית בלנהיים, שגם היא נתבעה בתיק זה, והפסידה.
אהובי: "הסכמנו לרכוש את חלקו של חבס"
* קצת לאחר מכן כתב אהובי לשותפיו בחברת גודמייז, כי "הסכמנו לרכוש את חלקו של חבס ולשלם לו 3.1 מיליון לי"ש...אנחנו פונים לשותפים כדי לברר אם הם רוצים להצטרף לעסקה".
* ב-13 בפברואר 2008 כותב חבס לאהובי, כי בהתחייבות שלו אין תאריך. לא קיימת תגובה של אהובי למכתב, בנוסח "מה אתה רוצה ממני, לא התחייבתי לרכוש".
אהובי: "נרכוש את חלקך ב-3.1 מיליון לי"ש"
* ב-14 בינואר 2008, שלושה ימים לאחר השיחה הטלפונית, כתב אהובי לחבס: "אין היום קונים ואין מוכרים. השווקים יורדים. אם בכל זאת אתה רוצה למכור, נרכוש את חלקך ב-3.1 מיליון לי"ש...נבצע את הרכישה בוודאות". בתצהיר לביהמ"ש טען אהובי כי דיבר רק על "סיוע למכירת המניות לשותפים". בחקירתו על-ידי עו"ד קלגסבלד, טען אהובי כי "זו הייתה אמירה אמורפית , לא פורמלית". השופטת הגיבה, כבר במהלך הדיון: "כשכותבים ,נבצע הרכישה בוודאות', חתום יגאל אהובי, זה לא אמורפי ולא פורמלי, זה מאוד ברור!" בפסק הדין קבעה השופטת, כי אכן הייתה התחייבות של אהובי לרכוש את המניות.
קוביי, שותפו של אהובי, ניהל המו"מ עם הבנק
* במאי 2008 הודיע אהובי לחבס, כי החליט בכל זאת ("למרות שאין התחיבות") לרכוש את המניות. העסקה לא יצאה לפועל, לדברי אהובי, משום שהבנק המממן, רויאל בנק אוף סקוטלנד, לא אישר אותה . השופטת דחתה הסבר זה. היא ציינה, בין היתר, כי איש העסקים האנגלי סינדי קוביי, שותפו וחברו של אהובי זה עשרות שנים, טיפל במו"מ עם הבנק.
* השיחה הטלפונית היא חוזה בעל-פה, והוא תקף. אהובי עצמו, כפי שהוכח במהלך הדיון, מתייחס בכל הרצינות לחוזים בעל פה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה