שוטרים יחזירו הטבות שכר שקיבלו ברמייה

בג"צ אישר למשטרה לגבות בחזרה תשלומים שניתנו למאות שוטרים, שהגישו לה תעודות כוזבות על השכלה תורנית גבוהה. מדובר בפרשה מסועפת, המתנהלת גם במישור הפלילי, והנוגעת להטבות ששולמו לקרוב ל-650 שוטרים בשנים 1999-2003.

בשנת 1992 הכירה המשטרה בזכאותו של מי שמוסמך לרבנות ומועסק בפועל כרב במשטרה, לקבל "דירוג מהנדסים" המקנה תוספת שכר. בשנת 1998 פרסמה המשטרה הנחיות ולפיהן קבלת התוספת מותנת בשני תנאים מצטברים: תעודת "יורה יורה" (הסמכה לרבנות על-פי נוהלי הרבנות הראשית) ולפחות ארבע שנות לימודים על-תיכוניים.

במחצית השנייה של שנות ה-90 הוקמו ברחבי הארץ מכללות ומסגרות לימוד שונות שאפשרו לאנשי כוחות הביטחון לימודי השכלה תורנית גבוהה לצורך קבלת הטבות שכר. ברוב המקרים הם למדו בין שמונה חודשים לשלוש שנים, ובדרך כלל - בין שנה לשנתיים. ואולם, הם קיבלו מראש מחלקת הבחינות דאז ברבנות הראשית, הרב יצחק אוחנה, תעודות בהן נכתב שלמדו חמש שנים בישיבה גבוהה.

650 שוטרים שלמדו במכללות השונות הגישו בקשות לרב המשטרתי הראשי לאשר את זכאותם לדירוג שכר ולהטבות. לבקשות אלה צורפו אישורים המעידים כביכול על חמש שנות לימוד בישיבה גבוהה ועמידה בבחינות כנדרש, ותעודות הנחזות להיות תעודות "יורה יורה". על בסיס בקשות אלה, אישר הרב המשטרתי הראשי את הבקשות.

"נדרש שידוד מערכות מן השורש"

בסיומו של פסק הדין, מותחת פרוקצ'יה ביקורת קשה על העותרים, שיוצגו בידי עוה"ד אביגדור פלדמן, מירב חורי ועופר שחל:
"טוב היה לעתירות אלה שלא הוגשו משהוגשו... הפרשה שנחשפה בעתירות אלה מציבה שאלות קשות ביחס לתפקודה של המשטרה, ושל השוטרים האינדיבידואליים במסגרתה, בכל הקשור להכרה בהשכלה גבוהה ובהטבות שכר בעקבותיה, תוך סטייה מהותית מהדרישות שנקבעו לצורך כך על-פי מדיניות המשטרה. בירורן של העובדות הספציפיות ביחס לגורמים השונים המואשמים.

"...נראה כבר עתה, כי פרשה זו, שבה זכו מאות שוטרים להטבות שכר מפליגות שלא היו ראויים להן, תוך הסתייעות בתעודות ומסמכים ששיקפו, לכאורה, נתונים כוזבים, מכתימה בכתם כבד את המעורבים בה, ופוגעת פגיעה קשה במעמדה של המשטרה ובאמון הציבור בטוהר פעולתה.

"תופעה זו הביאה לסיכול מדיניות המשטרה לעודד את ציבור השוטרים לרכוש השכלה גבוהה ברמה נתונה, ולתרום בכך למיצוי יכולותיהם של אנשי המשטרה, ולהעלאת רמת תפקודם בשירות. התגמול הכספי הפך למטרה העיקרית, ורכישת ההשכלה ליעד משני, נילווה, שלא יוחס לו ערך ממשי. הוצאו כספי מדינה בסכומי עתק למטרה שלא לשמה נקבעה המדיניות, ואשר לא לה נועדו הכספים.

"במימוש הסטייה ממדיניות הרשות מואשמים לא רק גורמי ההנהגה מהרשויות השונות הנוגעות בדבר, אלא גם שוטרים מן השורה. תופעה של גניבת דעת הרשות הציבורית במצגי כזב הנוגעים לרכישת השכלה גבוהה פשטה גם במערכות החינוך ונבחנה בערכאות".

"נדרש, אפוא, שידוד מערכות מן השורש, אשר החל בהחלטת המשטרה לבטל את ההכרה בזכאות השוטרים להטבות שכר בעתיד. החלטה זו התחייבה בנסיבות העניין ונתקבלה כדין. יש לקוות כי יופקו הלקחים הראויים מפרשה זו, וכי בעקבותיהם תגבר המודעות בקרב המשטרה לאחריות המוטלת על גוף זה ככלל, ועל אנשיו כפרטים, לשמש דוגמה ומופת לשמירה על תקנת הציבור, על טוהר המידות ונקיון הכפיים, ולהקפדה, קלה כחמורה, ביישום נורמות התנהלות תקינות וראויות בשירות המשטרה".

השופטים עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין הצטרפו לפסק דינה של פרוקצ'יה. העותרים חויבו לשלם למדינה, שיוצגה בידי עו"ד אביגיל בורוביץ, 30 אלף שקל.

בית המשפט: לא ניתן לבטל את ההכרה שניתנה

לפני מספר שנים נפתחה חקירה פלילית בפרשה, ובעקבותיה הוגשו לפני שנתיים כתבי אישום שעדיין מתנהלים. הרב אוחנה מואשם במרמה והפרת אמונים ושבועת שקר, בכך שהעניק כ-1,500 אישורים כוזבים לתלמידים. ראשי המכללות הועמדו לדין, על כך שהעניקו תעודות "יורה יורה" כוזבות, וכן מואשמים מספר מנהלים ועובדים בכמה מכללות, להם מיוחסות עבירות מרמה, מתן שוחד וסיוע למתן שוחד. הרב אהרון גוטסדינר, שכיהן כסגן רב המשטרה, מואשם בעבירות מרמה, לקיחת שוחד ועבירות מס.

עם תום החקירה החליטה המשטרה להפסיק את תשלומי הטבות השכר על בסיס תעודות כוזבות, בכפוף לבדיקה פרטנית של כל שוטר ולאחר שימוע פרטני. עם סיום השימוע, החלו הגורמים המוסמכים לגבש החלטות פרטניות, תוך התחשבות בגובהן הניכר של הטבות השכר, ולהשלכה הצפויה משלילתן על גובה שכר השוטרים. המשטרה אף נערכה במקרה הצורך למתן מענקים והלוואות בתנאים מיוחדים לאותם שוטרים.

כ-400 שוטרים עתרו לבג"צ נגד הפגיעה בשכרם והדרישה להשיב את ההטבות, אם כי במהלך הדיונים ביקשו רבים מהם למחוק את שמותיהם. השאלה המרכזית שעמדה לדיון היתה, האם ניתן לבטל את ההכרה שנתנה המשטרה לשוטרים אלו, או שמרגע בו ניתנה - אין המשטרה יכולה לבטל אותה.

בפסק הדין שניתן אתמול (ג', 16.11) אומרת השופטת איילה פרוק'ציה: "התשובה הישירה לשאלה זו היא, כי ככל שהתברר שההכרה בזכאות השוטרים לקבל הטבות שכר אינה מתיישבת עם התנאים והדרישות על-פי נוהלי המשטרה, כי אז לא רק שהגורם המוסמך רשאי לבטל את ההכרה שניתנה, אלא שחובה עליו לעשות כן, כגוף ציבורי, הפועל מכוח הדין, האחראי ליישום מדיניותו על-פי הדין. שאם לא כן, התוצאה היא כי כספי ציבור ימשיכו להשתלם למי שאינם זכאים לכך, וזו פעולה שאין להתירה.

"תשלום הטבות שכר בידי רשות מינהלית, ביודעין כי הדבר אינו עולה בקנה אחד עם התנאים המוקדמים שנקבעו לצורך זכאות בתשלום כזה, מהווה פעולה שהרשות מנועה מלעשותה, בהיותה מופקדת על כספי ציבור ועל השימוש בהם אך למטרות להן הם יועדו. מקום שמתברר כי כספים משולמים על-ידי הרשות שלא כדין, ותהא הסיבה לכך אשר תהא, על הרשות להורות על הפסקת תשלומם לאלתר, ולא - תחטא בהפרה עמוקה של כללי הנאמנות החלים עליה בתורת נאמן הציבור בהחזקה ושימוש בכספי מדינה.

"על אחת כמה וכמה כך הוא, כאשר תשלומי כספים שלא כדין הונעו ממעשים הסוטים לכאורה מן השורה, המיוחסים כיום למספר ניכר של גורמים במסגרת הליכים פליליים ומשמעתיים הננקטים בידי המדינה. כעולה מן הראיות המנהליות שהוגשו, המערכת כולה נגררה לשיטת פעולה שגבלה בסטייה ניכרת מהמדיניות, הכללים והנהלים המנחים, שהיוו תשתית מחייבת לצורך הכרה בזכאות שוטרים להטבות שכר".

פרוקצ'יה מוסיפה: "האפשרות כי ברשות שתפקידה לאכוף את החוק והמדיניות הציבורית תתפתח שיטה של הכרה בזכאות שוטרים להטבות שכר על בסיס נתונים כוזבים, לכאורה, מחייבת את מירוקו של הכתם הזה בביטול מיידי של השיטה הפסולה, אפילו נמצאו גורמים במשטרה שנהגו בהשלמה עם פרקטיקה זו, וגם אם היו במשטרה כאלה שבהתנהגותם הביעו תמיכה בשיטה זו".