פס"ד על חופש המידע: מרצה לכלכלה יקבל 20 תיקים

בית המשפט העליון קיבל היום (ד', 17.11.10) חלקית את ערעורם של התנועה לחופש המידע וד"ר איתי אטר, מרצה למינהל עסקים באוניברסיטת ת"א, והורה לרשות ההגבלים העסקיים למסור להם 20 תיקים של עסקים פרטיים. התיקים עוסקים בחוזי נדל"ן מסחרי, שבהם נותן בעליו של הנכס בלעדיות לשוכר. התיקים נמצאים בידי הרשות, משום שכל חוזה בלעדיות כזה הוא "הסדר כובל", הטעון אישורה.

ד"ר אטר חבר בצוות המרצים של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, חבר בשתי ועדות הוראה ובוועדת קבלה. הוא ביקש את החומר לפני חמש שנים לצורך עבודת הדוקטורט שלו, ונענה בסירוב. בינתיים קיבל תואר דוקטור, אך הוא זקוק לחומר למחקרים נוספים. המחקר שיערוך, ופרסום תוצאותיו, עשויים לחשוף הסכמי בלעדיות סודיים, בדרך כלל בין קניונים ומרכזים מסחריים לבין רשתות שיווק.

השופטת עדנה ארבל, בהסכמת המשנה לנשיא אליעזר ריבלין והשופט ניל הנדל, קבעו את הסידור הבא, על-פי חוק חופש המידע, בקבלם חלקית את הערעור של הגיש עו"ד אילן יונש בשמם של אטר והתנועה לחופש המידע:
* ד"ר אטר והתנועה יעבירו לרשות רשימה של 80 תיקים שהם מבקשים לעיין בהם.
* הרשות תפנה תוך 30 יום למכותבים בתיקים אלו ותבקש את תגובתם. יהיה עליהם להודיע בתוך 21 יום, אם הם מתנגדים למסירת המידע או את חלקו.
* לאחר מכן תחליט הרשות כמה ואלו מבין 80 התיקים תמסור לתנועה ולאטר.
* בכל מקרה, תמסור הרשות עד 20 תיקים.
* בנוסף, תמסור הרשות תוך 15 יום מידע נוסף לתנועה ולאטר, מתוך קלסרים שבהם אין בעיה של סודיות עסקית.

ארבל: הרשות מחויבת למסור חומר

השופטת ארבל הבהירה במהלך פסק הדין, כי הרשות להגבלים עסקיים חייבת למסור חומר במסגרת החוק, אם כי בהתחשב במגבלות שהחוק קובע. היא הבהירה כי הרשות איננה "עושה טובה" בכך שהיא מוסרת חומר וממלאת אחרי החוק.

השופט המחוזי בת"א עודד מודריק דחה במאי 2008 את תביעתם של אטר והתנועה לחופש המידע לקבל תיקים. התנועה ואטר ערערו בביהמ"ש העליון.

הרשות להגבלים עסקיים התנגדה למסירת תיקים משני נימוקים: עומס עבודה רב ויקר למימון אלפי תיקים; חשש לפגיעה בסודיות עסקית של בעלי התיקים.

המחקר עשוי לחשוף הסכמי בלעדיות סודיים

כתב News1 מסביר, כי הסכמי בלעדיות נשמרים בדרך כלל בסוד. כך לדוגמה: קניון משכיר חנות לרשת אופנה, ובחוזה יש סעיף, שבו מתחייב הקניון שלא להשכיר חנויות לרשתות מתחרות בענף-משנה מסוים. חוזים כאלו קיימים בין היתר לגבי חנויות ספרים, בתי מרקחת, מסעדות בענף יחודי ואולי גם רשתות של בתי קפה.

הקניונים עושים בדרך כלל כמיטב יכולתם לשמור על חוזים אלו בסוד. חשיפת החוזים עלולה לעורר "מהומה" מצידם של רשתות ובעלי עסקים פרטיים, שיטענו - גם בבתי משפט - כי חוזים אלו מונעים מהם לפתוח עסקים ופוגעים בחוק חופש העיסוק.