הסוד לעושר משפחתי? עשו את החשבון

האם יכולתנו לפתור בעיות מתמטיות בסיסיות מנבאת את עתיד גודל ההון המשפחתי? התשובה עשויה להיות פשוטה כמו לספור עד 3.

מחקר חדש מצא כי זוגות שקיבלו ניקוד גבוה במבחן הבוחן כישורים מתמטיים מגלים התגלו בגיל המעבר כבעלי יכולות מתקדמות גם בניהול ענייניהם הפיננסיים, בהשוואה לאלה שכשלו בבחינה זו.

החוקרים בדקו את הקשר בין מאפיינים קוגניטיביים - ובייחוד כישורים מתמטיים - של שני בני הזוג על התוצאות הפיננסיות של המשפחה. הם גם בחנו מי הוא האחראי בדרך כלל להחלטות הפיננסיות בבית ומדוע.

החוקרים כתבו כי עושר המשפחה "גדל בצורה חדה" כשתוצאת בחינת הכישורים הפיננסיים של כל אחד מבני הזוג עולה, וכי נרשמו הבדלים ניכרים בין זוגות שקיבלו ניקוד מושלם לבין אלו שקיבלו ציון אפס.

המבחן, שנערך בצפון אמריקה, מצא כי אשר שני בני הזוג ענו על שלוש שאלות המבחן בצורה נכונה, הון משפחתם עמד על כ-1.7 מיליון דולר בממוצע. לעומתם, בין הזוגות בהם אף אחד מבני הזוג לא ענה נכונה על השאלות - אירוע שהתחרש ב-10 אחוזים מהמקרים - ההון הממוצע עמד על 200 אלף דולר בלבד.

ממצא מעניין נוסף שהתגלה, הראה כי יכולות קוגניטיביות אחרות, כמו זיכרון ארוך טווח ומצב נפשי יציב, היו בעלי השפעה פחותה בהרבה על מצב ההון המשפחתי בהשוואה לכישורים המתמטיים.

לרוב - הגבר מחליט

הגבר התגלה כמקבל ההחלטות הפיננסי ב-62 אחוזים מהמשפחות שנבדקו. העדפה זו הייתה בולטת במיוחד במקרים בהם הגברים היו מבוגרים יותר ומשכילים יותר מבנות זוגן.

עם זאת, גם כאשר הגברים קיבלו ציון אפס במבחן, עדיין היה קיים סיכוי של 50:50 כי הם אלו שיהיו מקבלי ההחלטות הפיננסיות בבית.

"כשאתה נכנס לקבוצת גיל ה-50 ומעלה, יכולות קוגניטיביות בסיסיות עשויות ליצור הבדל גדול בין אנשים, למשל ביכולות הזיכרון, וכמה אדם הוא הוא שלם ביכולת קבלת ההחלטות שלו בכל הנוגע לעניינים פיננסיים", אמר אחד החוקרים. "כיוון שמדובר בהחלטה פיננסית וכיוון שהחלטות פיננסיות דורשות יכולת אריתמטית בסיסית, כמו בשאלות בסגנון 'מהי התשואה על הנכס הזה?' או 'מהו הסיכון הקשור לנכס הזה?', ניתן להבין שהיכולת שלנו עם מספרים חשובה לחיים".