רו"ח בן אבי: "תהליכי ניהול הסיכונים לא פועלים כהלכה"

"כשהתפזר האבק מתוצאות המשבר הכלכלי, נחשף ליקוי אחד בולט: תהליכי ניהול הסיכונים לא פועלים כהלכה. יותר מדי חברות נטלו סיכונים מופרזים עם התחשבות מינימאלית בציפיות הריאליות לביצועים בטווח הארוך " - כך אמר (יום ב', 8.11.10) רו"ח אייל בן אבי, במסגרת ועידת ניהול סיכונים השנתית שנערכה היום.

רו"ח אייל בן אבי, שותף ומנהל משותף במחלקת ניהול סיכונים ואקטואריה ב-PwC Israel הציג בוועידה את הסקר הבינלאומי של PwC, שנערך בקרב מנכ"לים מכ-2,000 חברות מובילות ברחבי העולם. הסקר מלמד כי, מתוך התחומים בפעילות העסקית אשר בהם צפויים שינויים בשנים הקרובות, תחום ניהול הסיכונים נמצא בראש הרשימה. כ-71% מהארגונים מדווחים כי הערכה של סיכונים אסטרטגיים יעסיק את הדירקטוריון בשנים הקרובות.

בהמשך דברריו אמר בן אבי כי "בארגונים רבים היו תהליכי ניהול סיכונים, אך הם נכשלו בהתאמתם לביצועים. חלק מנטילת הסיכונים ורמת החשיפה המתלווה לסיכונים לא הייתה מובנת במלואה ע"י ההנהלות והדירקטוריונים. הדיון בדרגים הבכירים לא התמקד בסיכוני המפתח אשר דרשו תשומת לב או שהיו רלוונטיים ביותר ליעדים העסקיים".

בהתייחסו לשוק הישראלי אמר בן אבי כי "הגופים המוסדיים בישראל פועלים בסביבה של ניהול סיכונים, בדגש על ניהול הסיכונים הפיננסיים. חברות נסחרות שאינן במגזר הפיננסי מנהלות ומדווחות כיום בצורה מפורטת על סיכוני השוק שלהן ודרכי ההתמודדות. הבעיה היא כי, במרבית החברות בישראל לא מתקיימת פונקצית ניהול סיכונים סדירה, המהווה חלק משדרת הניהול של החברה. הדבר מביא לכך שמרבית החברות בישראל משקיעות מאמצים רבים בתהליכי זיהוי הסיכונים ללא התייחסות לתהליכי ניהול הסיכונים. התפיסה הרווחת בקרב ארגונים עסקיים הנה שניהול סיכונים הוא תהליך נקודתי, שפוגם ב'ריצה' ליעדים, ולא חלק מתהליכי הניהול השוטפים בארגון".

לדברי בן אבי, קיימים חסמים טיפוסיים לקשירת הסיכונים עם הביצועים העסקיים. "כ-71% ממנהלים שהשתתפו בסקר של pwc אמרו כי, האתגר הגדול ביותר בקשירת הסיכונים לביצועים העסקיים הוא שהמידע אודות הסיכונים מפוזר מדי ברחבי הארגון. כאשר הנתונים לא עקביים ומצויים במערכות שונות, הם מקשים לייצר קשר ישיר בין הסיכונים לביצועים. 43% מהנשאלים ציינו כי בחברות שלהם אין מנהל יחיד האחראי ליצירת הקשר בין הסיכונים לביצועים באופן מערכתי. הדבר הנובע מכך הוא כי בהיעדר בעלות ברורה, התקדמות בהתמודדות עם האתגר, של יצירת הקשר בין הסיכונים לביצועים, היא איטית או לא קיימת".

עוד אמר בן אבי כי "יש לבסס שפת סיכונים אחידה ושוטפת בארגון על-מנת שכל היחידות השונות בארגון יבינו מהו סיכון ולאילו סיכונים הארגון חשוף. יש לשלב בין התיאבון לסיכון עם האסטרטגיה של הארגון. לחבר בין התיאבון לסיכון של הארגון עם היעדים האסטרטגיים ותהליכים העסקיים של הארגון. ניהול סיכונים הולם יאפשר לארגון למצוא את האופטימום בין לקיחת הסיכון לתוצאה. יש לזהות סיכונים אשר יכולים ליצור יתרון תחרותי ולזהות את נקודות החוזק של הארגון בהתמודדות עם סיכונים בצורה יעילה יותר מאשר המתחרים. התמקדות בסיכונים אשר סביר כי ייצרו יתרון תחרותי תוביל לצמצום בהשפעה האפשרית של הסיכון".

"יש לבסס תהליכי בקרה אפקטיביים, להגדיר תהליכים עסקיים ומערכות מידע אשר ידעו לתת מידע אמין וזמין על הסיכונים בארגון על-מנת לבקר את הסיכונים באופן תמידי ורציף", הוסיף בן אבי. "יש ללמוד מניסיון העבר ולנתח את ניסיון הארגון וניסיון חברות דומות מהמגזר העסקי בו הארגון פועל ו/או בעלי מודל עסקי דומה למניעת הישנות של טעויות. ארגון אשר מזהה שינויים לאחר התרחשותם יהיה מוגבל ובלתי מוכן בעתיד לשינויים בלתי צפויים ולהתממשות סיכונים מיותרים ולכן יש ליצור תרבות ארגונית לניהול סיכונים שתהא מונעת ולא מגיבה".