רוצח חברו בירייה וכורת ראשו הורשע ברצח

בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע (יום ה', 4.11.10) את קיריל שיחרזייב באשמת רצח ולרי גיטלמן.

גיטלמן ושיחרזייב, שניהם תושבי פתח תקוה, הכירו בשנת 2001 עת עבדו יחד בהום סנטר. ב-12 בדצמבר 2008 יצא שירזייב לעבודתו כמאבטח בבנק, הגיע לדירתו של ולרי ושוחח עמו. השניים קבעו להיפגש בתום משמרתו של שיחרזייב. סמוך לאחר שהנאשם סיים את עבודתו, שב לדירתו של ולרי והביא עימו בקבוק יין ודברי מזון. בתיקו היה אקדח שהחזיק ברשיון.

השניים ישבו בסלון, שוחחו, שתו מבקבוק היין ואכלו מן המזון. בשלב מסוים, פרץ ויכוח ביניהם. תוכנו יידון בהמשך. הוויכוח המילולי גלש אף לפסים של אלימות פיסית. בשלב מסוים, השתרע ולרי על הספה שבסלון. שיחרזייב נטל את האקדח, ירה בראשו של ולרי ירייה בודדת ממרק של מטר אחד והרגו.

שיחרזייב לא הסתפק בעובדת מותו של ולרי. הוא הלך אל המטבח שבדירה, עטה על ידיו כפפות גומי, נטל כבל חשמל של מחבת, כרכו סביב צווארו של ולרי וחנקו, על-מנת "לוודא" סופית את דבר מותו. לאחר מכן, שב הנאשם למטבח ונטל ממנו, חליפות, גרזן וסכינים ונעזר בהם על-מנת לערוף את ראשו של ולרי.

לאחר ניסיונות אחדים הצליח לכרות את הראש. הוא נטל את ראשו של ולרי והכניסו, עם כפפות הגומי וכלי המשחית שבהם השתמש כאמור, לשקית אשפה מניילון והשליך אותה לפח אשפה בבניין שברחוב כץ 39 פתח תקוה.

מאוחר יותר במהלך היום, שב שיחרזייב לדירת ולרי. הוא ביקש לטשטש את עובדת שהייתו בדירה עם ולרי בליל הרצח. על כן, ריכז בשקית ניילון את בקבוק היין והכוסות מהן שתו השניים בערב הקודם, וכן את המאפרה ובדלי הסיגריות. הנאשם נטל עמו את השקית והשליכה לפח אשפה ברחוב קיטרוני 22 פתח תקוה.

ביום המחרת (14.12.08) שב שיחרזייב לדירה, והפעם ליווה את אירנה אשכנזי, שבאה ליטול מן הדירה את חפציה.

השופט מאיר יפרח קבע בהכרעת הדין כי התביעה הוכיחה מעל לכל ספק סביר שהמתתו של ולרי גיטלמן בידי שיחרזייב נעשתה בהעדר התגרות מצד ולרי. כמו-כן דחה את טענת הסניגור כי שיחרזייב לא ביצע הכנה מראש של הרצח.

"מן העובדות שהוכחו, עולה כי הנאשם שלף את האקדח שהיה בתיקו, נעמד מאחורי ולרי, דרך את האקדח, כיוונו לראשו של ולרי וירה ירייה בודדת ממרחק קצר ביותר. זאת, בהיותו נתון בשליטה עצמית ובקור רוח. אם אין לראות בשליפתו של אקדח, דריכתו וכיוונו מעשי הכנה מובהקים (כמו גם ראיה חד-משמעית להחלטה להמית) - לא ידעתי מעשה הכנה מהו", כתב.

עוד ציין כי חזקה על שיחרזייב שביקש להמית את גיטלמן - זאת בהסתמך על אופי פעולותיו בליל הרצח.

"ההחלטה להמית נלמדת ממכלול העובדות שנדונו לעיל ובתמצית: נטילת האקדח, ירייה אל ראשו של ולרי בהיותו שכוב על הספה ממרחק של מטר אחד, וכאשר לא היווה כל איום כלפי הנאשם, עטיית הכפפות, נטילת כבל החשמל ו"חניקת" ולרי (שמת עוד קודם לכן), עריפת ראשו, "אריזת" הראש וכלי המשחית בשקית ניילון והשלכתה לפח, וכן החזרה לזירת העבירה וביצוע פעולות של העלמת ראיות. יתר על כן, אין צריך לומר כי מי שירה בראשו של אדם ממרחק של מטר אחד - חזקה עליו שנתכוון להמיתו", ציין.

" לאור כל האמור לעיל, אם תישמע דעתי, יש לקבוע כי אשמתו של הנאשם ברצח ולרי, הוכחה מעבר לכל ספק סביר, וכי יש להרשיע את הנאשם בעבירת רצח", קבע בהכרעת הדין וזכה להסכמת חבריו להרכב - השופטת ליאורה ברודי והשופט מנחם פינקלשטיין.

אמו של הנרצח: זה בן אדם? זה יותר גרוע מחיה

אמו של ולרי גיטלמן, ולנטינה איבנובסקי, אמרה בפני בית המשפט כי שיחרזייב הרג לא רק את בנה אלא גם אותה.

"הוא הרג לא רק את בני, הוא הרג גם אותי. מכיוון שאני במקום להעביר את חיי בבית, אני מעבירה אותם בבית קברות. הוא היה בן יחיד שלי. אין לי אף אחד. הוא גזל מהנכד שהוא בן 10 את נוכחות אביו", אמרה.

איבנובסקי אמרה כי היא בטוחה שהרוצח הגיע כדי לרצוח את בנה. "הוא הגיעי עם בקבוק יין ונתן לילד שלי לשתות את בקבוק היין הזה. הבן שלי גם אחרי בקבוק בירה היה נשכב על הספה. הוא לא יכל. תארו לעצמכם שהרוצח הזה בחר את הרגע שבן שלי שכב על הספה ולא התנגד. הוא לא יכל להתנגד. הוא לא שיער. הרוצח הזה בחר את הרגע וירה בו בעורף. אבל גם זה לא הספיק לו. הוא לא הסתפק בכך. שהבן עוד היה בחיים, יכול להיות שעוד הייתה אפשרות להציל אותו בצורה כלשהי, והיה זמן לרוצח לעבור לחדר השני ולחטוף שם חוט. עד כמה צריך להיות לא אכפתי, בעל לב קר, מקצוען אם ניתן לומר, היה מספיק זמן כדי לעצור אבל גם בזה הוא לא הסתפק. אני רוצה שאתם תתארו לעצמכם עד כמה צריך להיות חסר בן אנוש כדי להסתובב בחצר עם ראש של אדם. עד כמה צריך להיות פרא אדם...האם זה בן אדם? זה יותר גרוע מחיה".