דוח האינפלציה: פער הולך ומתרחב בסעיף הדיור

בשנה האחרונה נוצר פער מתרחב בין קצב עלייתו של סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן, שהיה 6 אחוזים ב-12 החודשים אשר הסתיימו בספטמבר האחרון, וצפוי לעלות עד 8 אחוזים בארבעת הרביעים הבאים, לבין הקצב הנמוך של העלייה הממוצעת בשאר סעיפי המדד - סביב אחוז אחד ב-12 החודשים האחרונים, עם צפי לשיעור דומה ב-12 החודשים הבאים.

אלו הנתונים העולים (יום ד', 3.11.10) מדוח האינפלציה לרביע השלישי של 2010 של בנק ישראל, שהוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעד האינפלציה שקובעת הממשלה. הדוח הוכן בפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד - הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית.

האינפלציה בפועל בחישוב של 12 חודשים לאחור ירדה במאי ל-3 אחוזים, ומאז היא נשארה בתחום היעד. תחזיות האינפלציה ממקורות שונים ל-12 החודשים הבאים מצביעות על המשך עליית מדד המחירים בתוך תחום היעד - בחלקו העליון.

הנתונים לרביע השני של 2010 ומרבית האינדיקטורים שהתקבלו לרביע השלישי מצביעים על המשך הצמיחה של המשק - תוך האטה מסוימת ברביע השלישי - בסביבת אינפלציה שנותרה נמוכה, להוציא כאמור את תחום הנדל"ן.

התוצר הלאומי הגולמי צמח ברביע השני בקצב מהיר, 4.5 אחוזים, המשך לצמיחה בשיעורים דומים מאז אמצע 2009. צמיחת התוצר מובלת על-ידי צמיחת הייצוא, הצפוי לגדול ב-2010 בכ-10 אחוזים, לאחר ירידה בשיעור דומה ב-2009. ב-2011 צפוי הייצוא לגדול בכ-6 אחוזים נוספים, למרות צפי להמשך הדשדוש בשותפות הסחר העיקריות של ישראל. ההתאוששות המרשימה של הייצוא היא בעיקר נחלתן של חברות המצליחות לשמור על לקוחותיהן גם במשקי יעד שהתנאים בהם קשים, בד-בבד עם פיתוח קשרי מסחר בשווקים חדשים. הצמיחה המהירה יחסית מלווה בהתרחבות התעסוקה במגזר העסקי ובצמצום שיעור האבטלה במשק, בניגוד למצב בארה"ב וברוב משקי מערב אירופה. הצמיחה המובלת על-ידי הייצוא באה לידי ביטוי גם בהמשך העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. בתחום התקציב - הגירעון הצפוי כעת ל-2010, 3.7 עד 4 אחוזי תוצר, נמוך משמעותית מהתקרה ל-2010, 5.5 אחוזים, שנקבעה בעת אישור התקציב הדו-שנתי ל-2009 ול-2010. השיפור הניכר בביצועי התקציב הוא בעיקר תוצאה של צמיחת המשק, שהייתה מהירה מהצפוי.

"התפתחויות מדאיגות" בשוק הדיור ובשוק המניות

התמונה הכוללת של מצב המשק הישראלי בתקופה הנסקרת היא חיובית. ואולם מצב חיובי זה מלווה בכמה התפתחויות מדאיגות, המציבות אתגרים למדיניות המקרו-כלכלית: מחירי הדירות ושערי המניות עולים במהירות זה יותר משנה; בכל אחד מהתחומים האלה פועלים גורמים בסיסיים לעלייה מהירה - לגבי מחירי הדיור קצב בנייה נמוך מקצב הגידול של מספר משקי הבית, ולגבי שערי המניות הצמיחה הגבוהה במשק - אך נראה כי עליות אלו נתמכות גם בשיעורי הריבית הנמוכים. אשר לדיור - בנק ישראל קובע כי עליות מחירי הדירות בזמן האחרון, סביב 20 אחוזים לשנה, אינן בנות-קיימא ומחייבות תשומת לב של קובעי המדיניות. נוסף על כך, שוררים ספקות רבים הן לגבי ההתאוששות מהמשבר במדינות מפתח רבות, ובעיקר בארה"ב, והן לגבי האיתנות הפיננסית של כמה מדינות באירופה ושל כמה ממדינות ארה"ב.

בכמה מדינות מובילות - ביניהן ארה"ב, מדינות מובילות במערב אירופה ויפן - נדרשת עדיין מדיניות מקרו-כלכלית מרחיבה במידה זו או אחרת, חרף גירעונות תקציביים גדולים והתרחבות ניכרת של החוב הציבורי. לעומתן ישנה קבוצה של מדינות, בעלות משקל נמוך יותר במשק העולמי, המאופיינות בצמיחה נאותה של התוצר והתעסוקה, באינפלציה של סחורות ושירותים בסביבת היעד המקומי או קצת מעליו, אך באינפלציה מהירה של מחירי הנכסים - במיוחד מחירי הדיור - העלולה לאיים על היציבות הפיננסית בחלק מהן.