מדד השחיתות העולמי: ישראל במקום ה-22 ב-OECD

ישראל מדורגת בשנת 2010 במקום ה-30 מבין 178 המדינות שנבדקו ע"פ תפיסת השחיתות השוררת בה. כך עולה (יום ג', 26.10.10) מנתוני מדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2010, אותו מפרסמת בישראל עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל (שבי"ל), הסניף הישראלי של ארגון Transparency International.

מדד תפיסת השחיתות העולמי של TI מדרג מדינות במונחים של מידת השחיתות הנתפסת במגזר הציבורי שלהן. זהו מדד מורכב, "סקר הסקרים", המתבסס על שילוב של נתונים הקשורים לשחיתות בסקטור הציבורי הנאספים ע"י סקרים ממומחים ומאנשי עסקים ע"י מגוון של מכונים מוכרים ובלתי תלויים. המדד משקף דעות מרחבי העולם, כולל דעותיהם של מומחים המתגוררים ועובדים במדינות המוערכות. כדי שמדינה תיכלל במדד, היא חייבת להיכלל במינימום שלושה סקרים, המשמשים כמקור למדד. לפיכך, הכללתה של מדינה במדד אינה סמן להימצאות שחיתות, אלא תלויה אך ורק בזמינות המידע.

ישראל קיבלה את הציון 6.1 מתוך 10 נקודות אפשריות במדד - ציון זהה לזה שקיבלה בשנה שעברה, אז הועמד דירוגה במקום ה-32. בשנת 2008 קיבלה ישראל את הציון 6 ודורגה במקום ה-33. השנה חולקת ישראל את המקום ה-30 עם ספרד, שקיבלה גם היא את הציון 6.1.

העשירייה המובילה מורכבת זה שנים כמעט כולה ממדינות החברות ב-OECD, כשאת הדירוג השנה מובילות דנמרק, ניו-זילנד וסינגפור עם הציון 9.3. אחריהן מדורגות פינלנד ושבדיה, שקיבלו את הציון 9.3. לאחריהן, קנדה, שקיבלה את הציון 8.9, הולנד עם ציון 8.8, אוסטרליה ושוויץ עם ציון 8.7, ונורבגיה עם ציון 8.6.

כאשר בוחנים את הציונים שקיבלו 33 מדינות ה-OECD, ממוקמת ישראל במקום ה-22, כשמתחתיה ניתן למצוא, בין היתר, את פולין (ציון 5.3), הונגריה (ציון 4.7), טורקיה (ציון 4.4), איטליה (ציון 3.9) ויוון (ציון 3.5).

מבט על האזור מגלה כי שכנותיה של ישראל קיבלו ציונים נמוכים יותר. לדוגמא, ירדן קיבלה את הציון 4.7 ודורגה במקום ה-50, מצרים קיבלה את הציון 3.1 ודורגה במקום ה-98 ואילו סוריה קיבלה את הציון 2.5 ודורגה במקום ה-127.

בין המדינות שהראו שיפור בציון השנה לעומת השנה שעברה ניתן למצוא את צ'ילה (מציון 6.7 לציון 7.2), אקוודור (מ-2.2 ל-2.5), כווית (מ-4.1 ל-4.5) וקטאר (מ-7 ל-7.7). בין המדינות שהראו ירידה לעומת השנה שעברה ניתן למנות את יוון (מ-3.8 ל-3.5), איטליה (מ-4.3 ל-3.9) וארה"ב (מ-7.5 ל-7.1). ראוי לציין, כי כ-75% מכלל המדינות שבמדד קיבלו ציון נמוך מ-5, עובדה המעידה כי השחיתות עודנה בעיה חמורה ברמה הכלל-עולמית.

גליה שגיא, מנכ"ל עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל, מסרה בתגובה כי כשבוחנים את ממצאי המדד לאורך השנים, ניתן לראות כי ישראל שמרה על יציבות בשנתיים האחרונות, מבחינת האופן בו היא נתפסת בכל הנוגע לשחיתות. "למרות זאת, עלינו לזכור כי המאבק בשחיתות הוא מאבק יומיומי. על הממשלה לשלב וליישם מדיניות נגד שחיתות בכל רבדי פעילותה", אמר שגיא.

היא הוסיפה כי "התמונה הכללית המצטיירת מנתוני המדד, מצביעה על כך שהשחיתות היא בעיה כלל-עולמית וכי על כל הממשלות לפעול להטמעת אמנת האו"ם נגד שחיתות, בכדי למנוע משבר כלכלי נוסף".

מדד תפיסת השחיתות העולמי של TI מדרג מדינות במונחים של מידת השחיתות הנתפסת במגזר הציבורי שלהן, כאשר שחיתות מוגדרת כ""ניצול לרעה של כוח למטרת רווח אישי". המדד מתבסס על שילוב של נתונים הקשורים לשחיתות הנאספים ממומחים ומאנשי עסקים ע"י מגוון רחב של מוסדות מוכרים ובלתי תלויים.

צילום: ציוני מדינות ה-OECD במדד השחיתות העולמי

צילום: מפת השחיתות העולמית