"עבודת השב"כ לא נעשית במחשכים"

נציגת הפרקליטות אומרת כי אין מניעה לחוקק חוק עוקף בג"צ. במהלך דיון בוועדת חוק חוקה ומשפט ציינה הנציגה כי ניתן לתקן את סעיף 5 להוראת השעה בעניין דיונים שלא בנוכחות העצור, אשר בוטל על-ידי בית המשפט העליון. מטעם משרד המשפטים נכחו בדיון שי ניצן המשנה ליועמ"ש, רחל גוטליב המשנה ליועמ"ש ונעמה פויכטונגר ממחלקת יעוץ וחקיקה.

בפברואר השנה, הורה בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, על בטלותו של סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע את האפשרות לקיים דיונים בהארכת מעצרו של חשוד בעבירת ביטחון, שלא בנוכחות העצור. המשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין, בהסכמת חברי ההרכב, קבע בפסק הדין כי סעיף 5 פוגע באופן בלתי-מידתי בזכותו החוקתית של עצור להיות נוכח בהליכי מעצרו, וכי בשל כך עומד סעיף זה בסתירה לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

בראש ובראשונה מציעה ועדת חוק חוקה ומשפט לחוקק מחדש את הצעת החוק ומציעה כעת איזונים אחרים בין הזכות לחרות לבין האינטרס להגן על בטחון המדינה: הן בעניין העילה להסדר הן בעניין הגורם המאשר, והן בעניין התקופות, בהתאם לדברים שהוערו על-ידי חלק מהשופטים בפסק הדין.

יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), התייחס אף הוא לפסיקת בית המשפט העליון ואמר כי "בטחון המדינה איננו מדרון חלקלק, הוא מישור מוצק. יש לעשות כל פעולה לשמור על זכויות העצירים, תוך שמירה מוחלטת על בטחון המדינה". "הוועדה תלך עקב בצד אגודל לפי מה שפסק בית המשפט". הוסיף רותם.

ניצן ביקש מהוועדה לאשר את התיקון לחוק שיאפשר לפרקליטות המדינה, לבקש מבית המשפט הארכת מעצר לפרקי זמן קצובים אף ללא נוכחות העצור בבית המשפט. לעיתים, אף למנוע ממנו אפשרות להיפגש עם עורך דין . מדובר במקרים קיצוניים המכונים "פצצה מתקתקת", מס' מקרים בודדים בשנה.

ארגוני זכויות האדם טענו שראוי לבחון חלופות מידתיות שיקטינו את הפגיעה בזכויות העציר. לבקשת היו"ר רותם, לא ידעו הארגונים להציע חלופה שתהיה מקובלת עליהם.

ח"כ רותם אמר: "מי שמניח פצצה מתקתקת הוא לא בן-אדם". עוד אמר: "מחובתנו לעבור על החוק, סעיף אחר סעיף. על-מנת שההסדר לא יהווה מסדרון חלקלק, ולהגן על זכויות העצורים".

המשך הדיון בהצעת החוק וההצבעה על אישור החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, נדחו למועד אחר.

הדיון בוועדה עסק גם בבקשת הממשלה להאריך בשנה את תוקפה של הוראת השעה בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון). "המצב הביטחוני בישראל לא השתנה בשלוש השנים האחרונות, ולכן יש צורך להאריך את הוראת השעה", כך אמר ראש אגף החקירות בשב"כ.

ראש אגף החקירות הוסיף כי "אם בעבר החשש הגדול ביותר היה משימוש גורף בחוק זה, אני גאה על כך כי הנתונים מראים כי ישנה מידתיות רבה בהפעלת החוק, ואנו נמשיך לפעול כך. עבודת השב"כ לא נעשית במחשכים, אלא תחת ביקורת הן של מערכת המשפט, הן של הפרקליטות והן של היועץ המשפטי לממשלה".

הוא אמר את הדברים בתגובה לדברים שאמרו ארגוני זכויות אדם ונציגי הסניגוריה הציבורית, אשר טענו כי בחוק יש פגיעה ממשית בזכויות העציר וכי "עצם העובדה שחקירה מתנהלת ללא הליך תקין, ושאדם מוחזק בתנאי מעצר כשהם לכשעצמם מהווים אמצעי לחץ, מבטל את הליך המשפט ההוגן ומביא להודאות שווא", טענה עו"ד לילה מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח בישראל.

לדברי ראש אגף החקירות בשב"כ הצטרף גם היועץ המשפטי של השב"כ, שהדגיש כי "הרוח שעולה מהדברים היא שאנו דורשים שינוי בסדרי החוק, ולא כך הדבר, אנו מבקשים להישאר בתוך מסגרת הדין הפלילי. אוי ואבוי אם נעבוד ללא פיקוח של בית המשפט".

חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) נחקק בשנת 2006, לאחר סיום הממשל הצבאי באזור חבל עזה, במטרה להסדיר את הסמכויות של רשויות החקירה בעבירות ביטחוניות. ההסדרים נקבעו בהוראת שעה, כדי לאפשר למדינה לחוקק חוק "שיסדיר את מכלול הסמכויות הנדרשות לצורך סיכול פעולות טרור וחקירת עבירות ביטחון". בשנת 2007, כיוון שהכנת החוק בממשלה הייתה עדיין בעיצומה, הוארכה הוראת השעה ב-3 שנים נוספות, עד ליום 29 בדצמבר 2010. היום, מבקשת הממשלה להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת, בתקווה כי בקרוב תובא בפני הכנסת הצעת חוק המאבק בטרור.