האם טעם מר הוא הפתרון לאסתמה?

מסתבר שהריאות שלנו יכולות לזהות טעמים באותה דרך שהלשון יכולה, ולהגיב לתחושה בדרך מאוד מסוימת. צוות חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת מרילנד גילה כי בניגוד למה שסברו שיקרה, מעברי האוויר בריאות נפתחו בתגובה לטעם מר.

עורכי המחקר סברו תחילה שרצפטורים לטעם מר בריאות יעוררו תגובה של "הילחם או ברח", הגורמת ללחץ בחזה ולשיעול, ושמטרתה להתרחק מהסביבה הרעילה - אך התברר כי מרכיבים מרים פועלים בדרך הפוכה לגמרי - כולם פתחו את מעברי האוויר בצורה משמעותית הרבה יותר מכל תרופה מוכרת המיועדת לטיפול באסתמה או במחלת ריאות חסימתית כרונית. טיפול כזה יכול להחליף את מה שנמצא בשימוש כיום ולייצג גישה חדשה לגמרי.

הצוות בדק חומרים מרים במעברי האוויר במסגרת ניסויים בבני אדם ובעכברים, ופרסם את התוצאות בכתב העת Nature Medicine.

כינין וכלורוכינין, המשמשים בדרך-כלל כדי להילחם במלריה, שימשו במחקר מאחר שטעמם מר, יחד עם הממתיק המלאכותי סכרין, שיש לו טעם לוואי מר גם כן.

על בסיס ממצאי המחקר, החוקרים מאמינים כי התרופות הטובות ביותר יכולות להיות למעשה שינויים כימיקליים של מרכיבים מרים שיפותחו כתרסיס ואז יישאפו לריאות דרך משאף.

התגלית אירעה במקרה, כשהצוות חקר רצפטורים בשרירים הגורמים להתכווצות ולהרפיה בריאות. ההשערה היא כי חומרים מרים משפיעים על הדרך בה הסידן שולט בשרירים.