בישיבת הוועדה הפרלמנטרית בנושא הסחר בנשים (יום ד', 11.6.03) נמסר על-ידי הפרקליטות על שינוי במדיניות ביחס לסרסורים ועל "ניתוק מגע" מסרסורים ששימשו כמקורות מידע מודיעיני.
מתברר, כי אגף המודיעין במשטרה הוציא הנחיה ברורה: להפחית את השימוש שנעשה בסרסורים כספקי מידע. זאת לאור התראות חוזרות ונשנות של הוועדה בדבר עסקות טיעון שנעשו עם הסרסורים, והענישה הקלה, נוכח היותם מקורות מידע מודיעיני של המשטרה. בוועדה נכחו נציגי משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, משרד הפנים, המשרד לביטחון פנים, ועוד צוותים של נציגויות הנלחמות בתופעה.
המודיעין במשטרה חשף כי הסדרי טיעון ('עסקות') שנעשו בין הפרקליטות לבין הסרסורים, הביאו להקלה בעונשם. המשטרה רואה בחומרה את הענישה הקלה, למרות היותם מקורות מודיעינים. אולם לא נמסר על ידם בוועדה חלופה אחרת, כמתן עדות במקומם, ולכן ספק רב אם ההנחיות תיושמנה.
נציג משרד הרווחה, מנחם וגשל, טען בפני חברי הוועדה, כי משרדו מקדם הקמת מקלט לקורבנות הסחר בנשים. המקלט אמור לספק לנשים, קורבנות הסחר שירותי בריאות, תמיכה וסיוע משפטי.
מסקנות הדוח
הסחר מגיע לכדי מאות ואלפי נשים ממדינות שונות ממדינות ברית המועצות לשעבר לעבודה בתעשיית המין בישראל. להערכתה של המשטרה, מדובר בכ-3,000 נשים המוברחות לארץ ומועסקות בכ-300-400 מכוני ליווי ובתי בושת מסוגים שונים. מדובר ב"תעשיה" שלמה של סחר בנשים למטרות ניצול מיני, הכוללת: הברחה, כליאה, ניצול וסחיטה.
על-פי הערכתם של גורמים מקצועיים, בהם נציבת מס הכנסה ונציגיה שהופיעו בעבר בפני הוועדה, מדובר על כמיליארד דולר בשנה.
מתברר מתחקירים שנעשו בשטח, כי היחס לו זוכות הנשים הינו מחפיר. הן נקנות, ולאחר מכן הן צריכות לפדות את עצמן והכול תחת איומים, מכות ואונס, כשדרכונן נלקח מהן. הן מקבלות בין 10 ל-15 קליינטים בממוצע ליום. הן מרוויחות על כל קליינט כ-120 ש"ח כאשר 100 ש"ח הולכים לסוחר ן-20 ש"ח אליהן, ומזה הן צריכות לפדות את עצמן.
לדוח צורפו שתי הצעות חוק שקיבלו את אישור הכנסת, לשם המשך רציפות החוק שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת:
- הראשונה, איסור סחר בבני אדם, 2002. מטרת החוק ליצור מהפך תודעתי ביחס לנשים, קורבנות הסחר בבני אדם. תפיסתן כקורבנות עבירה, כמי שזכויותיהן מופרות ולא כעברייניות או שוהות בלתי חוקיות. כמו כן, החוק כולל התייחסות לדרכי הפעולה במלחמה בסוחרים, סדרי הדין שבהם תפעל המשטרה באכיפת החוק, והדרך שבה ינתן הסיוע לקורבנות הסחר בבני אדם.
- הצעת החוק השניה שנדונה בדוח היא הצעת חוק: הרשות למלחמה בסחר בבני אדם, 2002. תכלית החוק נועדה להביא להחמרה בהתייחסות לעבריינים הסוחרים והסרסורים שסוחרים בגופן של הנשים. יחד עם זאת, הצעת החוק כוללת את תחומי פעילותה ותפקידה של הרשות, המבנה, פעילות משרדי הממשלה ופיקוח על הרשות.
השופט חשין מגנה לסחר בבני אדם
בדוח צוטט השופט חשין מפס"ד 7542/00 חנוכוב נ' מ"י, שבו פסק חשין:
"שלא כעבירות האחרות היא העבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות; עבירה זו, עבירה חמורה במיוחד, ולא בכדי העובר אותה צפוי למאסר בן 16 שנה... הוראות סעיף 203א לחוק העונשין נועדה להילחם בדמותו המודרנית והמכוערת של סחר העבדים מימים שכבר... המשימה שהוטלה עלינו היא להעלות תרומתנו למלחמה זו שמלחמת חרמה היא. המלחמה בסחר בבני אדם אף היא כמלחמת ישראל בעמלק; אף זו מלחמה היא שאין בה לא שביתת נשק ולא פשרה".
ועדת חקירה פרלמנטרית של הכנסת, בנושא סחר בנשים, חידשה את דיוניה בכנסת הנוכחית. מטרת הוועדה היא לבחון ולסקור את האכיפה שמבצעת משטרת ישראל באכיפת האיסור בסחר בנשים שמתקיימת בארץ. מסקירת נתונים שהוגשה על-ידי פקד רענן כספי מהמשטרה, מתברר כי בשנה החולפת 178 נשים הגישו תלונה במשטרה בעבירה המיוחסת לסחר בנשים.
יו"ר ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא סחר בנשים, ח"כ זהבה גלאון, בירכה על המדיניות החדשה של המשטרה ביחס לסרסורים. עם זאת, היא ביקשה להחמיר את הענישה כנגד אותם סרסורים. לנגד עיניה צריכה החברה הישראלית לדאוג לכך "שלא ניתן לסחור בגופן של נשים ולצאת מזה בזול".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה