65% מהאזרחים אינם מודעים לרמות הכולסטרול בדמם

1.2 מיליון ישראלים סובלים בישראל מעודף כולסטרול, עם זאת 65% מהאוכלוסיה כלל לא מודעים לרמות הכולסטרול שלהם. כך עולה מנתונים שמפרסמת החברה הישראלית לטרשת עורקים לרגל יום המודעות הלאומי הראשון לנזקי הכולסטרול.

במסגרת יום המודעות, הוקם בשדרות ממילא בירושלים מיצג ענק המדמה בצורה אינטראקטיבית חסימה של עורק. העוברים והשבים יכלו להיכנס לתוך המיצג ולחזות כיצד נראה עורק חסום ומה משמעות החסימה. כדי להמחיש את פעילות העורק, ליווה את המיצג צליל פעימות לב ועל קירותיו הוקרנו כדוריות דם אדומות נעות. בעת היציאה מהמיצג הוזמנו המשתתפים לעבור בדיקת כולסטרול ואף יכלו להתייעץ עם רופא מומחה מהאיגודים המשתתפים ביום זה: החברה למניעת טרשת עורקים, האיגוד הקרדיולוגי, האיגוד לרפואה פנימית והאיגוד לרפואת משפחה.

באירוע נכחו ראש העירייה, ניר ברקת וסגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן שקראו גם הם לציבור ללכת ולבדוק את מצב הכולסטרול על-מנת להקדים תרופה למכה ולמנוע סיבוכי מחלות בעתיד.

"חולה בסיכון לא מאוזן הוא בגדר פצצה מתקתקת"

כאמור, כ-1.2 מיליון בני אדם בישראל סובלים מעודף כולסטרול (היפרכולסטרולמיה), אחד מגורמי הסיכון המרכזיים להתפתחות של מחלות לב ושבץ. עם זאת, על-ידי נתוני איגודי הרופאים, מטופלים נגד המחלה כ-470 אלף בני אדם המהווים שליש מהסובלים בלבד. בנוסף,שליש מהסובלים מהמחלה לא מאוזנים ולא עומדים ביעדים שנקבעו. חמור יותר מכך הוא הנתון המעיד כי קרוב ל-50% מהחולים בסיכון גבוה, כמה מאות אלפי בני אדם הסובלים ממחלות לב וכלי דם, לא מאוזנים.

לאחרונה פרסמו איגודי הרופאים המלצות טיפוליות עדכניות לטיפול בכולסטרול ובהם ערכי מטרה חדשים מעודכנים על-ידי רמת הסיכון ללקות במחלת לב. על-י המלצות אלה, חולים בסיכון גבוה (כאלו הסובלים ממחלת לב, סוכרת או לקו בשבץ, או הסובלים מהצטברות של גורמי סיכון מרובים) צריכים להקפיד על רמת כולסטרול "רע" (LDL) פחותה מ-70 מ"ג לדצ"ל. הנמצאים בסיכון בינוני (שני גורמי סיכון ויותר) צריכים להקפיד על רמת LDL של פחות מ-130, ורצוי פחות מ-100 מ"ג לדצ"ל.

"חולה לא מאוזן הוא בבחינת פצצה מתקתקת שבכל רגע יכול ללקות בהתקף לב או שבץ", מסביר יו"ר החברה הישראלית לטרשת עורקים ומנהל מרכז הליפידים בשיבא, פרופ' דרור חרץ. "טיפול נכון ובזמן מציל חיים ואנו רואים שלאורך השנים מאבק בכולסטרול הוא מאבק משתלם וחלה ירידה בתמותה".

איך מזהים? איך מטפלים?

זיהוי גורמי הסיכון הוא אחד האמצעים הבסיסיים והחשובים ביותר למניעת התקפי לב ושבץ מוחי, אך עדיין 50% ממקרי התקפי לב והשבץ מתרחשים אצל אנשים שערכי השומן והכולסטרול שלהם תקינים. בדיקת דם חדשנית בשם פלאק טסט, אשר הושקה השנה בישראל יכולה לסייע בהערכת הסיכון הממשי שלהם ללקות בשבץ מוחי או בהתקף לב מעבר להערכת סיכון על בסיס גורמי הסיכון המסורתיים.

הבסיס לטיפול המונע הוא שינוי אורח החיים, המשלב שינוי תזונתי לצד פעילות גופנית. מבחינה תזונתית ההמלצות מדברות על:

1. הגבלת שומן רווי (ניתן לצרוך עד 2 ארוחות בשר בקר רזה בשבוע).
2. לאכול שתי ארוחות של דגי ים בשבוע.
3. הגבלת שומנים מסוג טרנס לפחות מ-1% (סוג שומן שנמצא בעיקר במוצרי מאפה תעשייתיים).
4. הגבלת כולסטרול לפחות מ-300 מ"ג ליום (באנשים בריאים ניתן לצרוך עד 5 ביצים לשבוע)
5. התאמת תוכנית תזונה אישית לפי מאפיינים נוספים (סוכרת, יתר לחץ דם, רמה גבוהה של טריגליצרידים וכו') על-ידי תזונאי.

מבחינת פעילות גופנית, ממליצות ההנחיות לכל האוכלוסיה, בכל קבוצות הגיל, בריאים וחולים, לעסוק בפעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית במשך 30 דקות לפחות 5 ימים בשבוע. פעילות כזו יכולה להיות הליכה מהירה, רכיבה על אופניים או ריקוד. מי שמוצא ש-5 ימים בשבוע הם יותר מדי עבורו, יכול להמיר את הפעילות בעצימות בינונית לזו בעצימות גבוהה. אז פוחת משך הפעילות ל-20 דקות ולשלוש פעמים בשבוע. לפני תחילת פעילות גופנית יש להיבדק על-ידי הרופא המטפל על-מנת לוודא שלא קיימים מצבים המגבילים את הפעילות המותרת.

במידה שקיים סיכון, הטיפול תרופתי הוא אחד המרכיבים החשובים לצד שינוי אורח חיים. התרופות המרכזיות לטיפול במחלה הן ממשפחת הסטטינים, שיעילותם במניעת תחלואה ותמותה מוכחת. בחולים בסיכון גבוה שלא מצליחים להגיע לאיזון עם סטטינים ניתן לשלב תרופות נוספות, כגון תרופות המעכבות ספיגת כולסטרול מהמעי דוגמת איזיטרול. "כמו בטיפול בלחץ דם, אנו רואים כי גם בכולסטרול טיפול תרופתי משולב מסייע הרבה יותר בהגעה לערכי המטרה המומלצים", מסביר פרופ' חרץ.