הערכה: כ-300 מתוך 915 כפרים זכאים למענק

הגדרת ישובים

(ע"פ החלטת ממשלה מס' 521 מיום 5.7.09)

• ישוב ותיק - נוסד לפני שנת 1964
• ישוב חקלאי - על-בסיס הגדרה קיימת של מינהל מקרקעי ישראל בהחלטה מס' 979 מיום 27.3.07, בשילוב עם הגדרות הלמ"ס ליישוב כפרי אחר

צוות עבודה בראשות מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר יוסי ישי או נציג בכיר מטעמו ובהשתתפות נציג אגף תקציבים במשרד האוצר, נציג שר הבינוי והשיכון ונציג משרד ראש הממשלה, יוקם לצורך לקידום ויישום תוכנית רב-שנתית לשיקום התשתיות הפיזיות ביישובים כפריים.

הצוות יונחה לקבוע מדדים לדירוג היישובים, יפרסם קול קורא לקבלת תמיכה לביצוע פעולות השיקום; ישפוט את הבקשות שיתקבלו, ויבחר את היישובים שיזכו לתמיכה במסגרת תוכנית זו.

התוכנית תטפל בתשתיות הבאות:

* 1. תשתית ראשית - כבישים, מדרכות, תאורה: ריבוד ושיפוץ, וכן אלמנטים בטיחותיים, כגון: תאורה, תמרור, אבני שפה וכדומה.
* 2. תשתית תת-קרקעית או עילית בתחום העבודה של התשתית הראשית - מערכות מים, ביוב, חשמל, תקשורת, וכדומה.
* 3. חניות מרכזיות, שצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים): מגרשי חנייה, פינות משחקים, מעברים ציבוריים, מגרשי פעילות.

הסיוע הממשלתי לשיקום תשתיות יינתן לישוב כפרי המונה פחות מ-2,000 נפש, כפי שמוגדר על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

במסגרת התבחינים למתן התמיכה ייקבעו בין השאר הכללים הבאים:
** ישובים שקמו לפני שנת 2008.
** ישובים הסובלים מרמת התשתיות פיסיות נמוכה.
** מידת הפריפריאליות לפי מדד הפריפריאליות של הרשויות המקומיות 2004 שהתפרסם באתר הלמ"ס באוגוסט 2008.
** לפי מדד סוציו אקונומי של הרשויות המקומיות שהתפרסם על-ידי הלמ"ס בשנת 2009.
** במקרים מיוחדים תינתן הערכה חברתית כלכלית מוסמכת של שירותי הרווחה ברשות המקומית, שתשקף את רמת הישוב.

גובה התמיכה לביצוע עבודות השיקום ביישוב אחד תהיה בשיעור של 40% עד 80% מגובה ההשקעה. שיעור הסיוע ייקבע על-ידי צוות העבודה בהתאם למדד הפריפריאליות ומדד סוציו-אקונומי.

לטובת שיקום התשתיות (לרבות תכנון), יוקצה סכום של מיליארד ש"ח בשנים 2011 עד 2020. אופן הקצאת התקציב ייקבע בתיאום בין משרד החקלאות ופיתוח הכפר לבין הממונה על התקציבים במשרד האוצר. בכל שנה תוגש תוכנית התקצוב השנתית לאישור הקבינט הכלכלי-חברתי. תקציב התוכנית השנתית לא יעלה על 100 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים. משרד החקלאות ופיתוח הכפר ואגף התקציבים במשרד האוצר יבצעו מעקב אחר התוכנית על-מנת לוודא את יעילות התוכנית בעמידה במטרות שהוצבו לה. הבחינה תבוצע לאחר תום כל שתי שנות פעילות התוכנית. מסקנות הבחינה יובאו בפני הקבינט הכלכלי חברתי במסגרת האישור השנתי.

תוכנית העבודה של החטיבה להתיישבות תכלול הוראה בדבר ההוצאה לפועל של עבודות לביצוע שיקום תשתיות ביישובים חקלאיים, בהיקף וביישובים כפי שיקבע צוות העבודה.

צוות המנכ"לים, שמונה במספר, יקבל דיווח על הביצוע, לשם מעקב ובקרה על יישום התוכנית.

להלן עיקרי דברי ההסבר שהונחו לפני הממשלה בקבלת ההחלטה הנ"ל:

בהתיישבות הכפרית קיימים מאות יישובים, אשר בחלקם הגדול נמצאות התשתיות הפיסיות הבסיסיות בתהליך בלאי מואץ. משמעות קריסת התשתיות הפיזיות, מעבר לפגיעה בתפקוד היומיומי ומעבר לטרדה ולהוצאות הכספיות -מתבטאת אף באי-עמידה בדרישות החוק וגורמת למפגעים בטיחותיים ולפגיעה ולירידה באיכות החיים של האזרחים החיים ביישובים אלה. לאור האמור, הסדרת התשתיות היא פעולה הכרחית להמשך קיומם של חלק מהיישובים במרחב הכפרי. מצבם הפיזי של הישובים הללו משפיע על מצבם החברתי באופן פרטני, ואף על המרחב הכפרי באופן כללי.

תשתיות בישובים הכפריים הוקמו והונחו לרוב בעת ייסוד הישוב ובשלבי התפתחותו הראשונים. במהלך השנים, לרוב ביוזמה מקומית ולעיתים בשלב הקמת יחידות דיור נוספות, בוצעו בישובים עבודות לשיפור התשתית. רמת התשתיות המקובלת ביישובים הכפריים היא בסיסית וצנועה ותואמת את אופי הישוב הכפרי. בחלוף השנים ולאור שינויים באופיו של הישוב הכפרי - העלאת רמת המינוע למשל, נדרש היה להתאים את התשתית הקיימת - רוחב כבישים, מקומות חניה, וכדומה. תפנית מסוימת בנושא התשתיות אירעה בעת ביצוע הרחבות קהילתיות. ישובים שביצעו הרחבה קהילתית שבתחומה, גבו כספים מהמשתכנים החדשים, ופיתחו תשתיות ברמה סטנדרטית ואף גבוהה, השלימו פערים ושידרגו גם את התשתית הכללית בישוב, בעיקר את זו המשרתת את כלל התושבים.

בשלב מתקדם יותר, בעקבות החלטת בג"צ ועידכון החלטות מועצת מקרקעי ישראל, נפסקה גביית כספי משתכנים מהתושבים החדשים, ונוצר מצב בו הלך והתרחב הפער בין הישוב הוותיק וההרחבות החדשות. העדר הפיתוח בישוב הוותיק פגע בכלל אוכלוסיית הישוב, הוותיקה והחדשה, המקבלת את שירותיה החברתיים והקהילתיים בדרך כלל במרכז הישוב הוותיק, שלעיתים אינו מספק מענה מתאים בהיבט של נגישות, חניות ופיתוח ציבורי. יש לציין שפעמים רבות נמצא בישובים המתקשים כלכלית וחברתית, גם בעיות דמוגרפיות, סטגנציה חברתית והידרדרות כללית. האפשרות לחידוש ושדרוג התשתית תיצור מנוף לשיקום כללי של הישוב בכל הרבדים. שדרוג התשתיות יתרום להעלאת תדמית הישוב ובכך להגדלת כושר המשיכה של הישוב לאוכלוסיה צעירה ולתיירות כפרית כתעסוקה משלימה לחקלאות.

צוות עבודה שקם בעבר קבע 18 ישובים זכאים לשיקום תשתיות. החלטת צוות העבודה שמונה לשם כך התקבלה על סמך התבחינים שקבעה ופרסמה לציבור. עבודות השיקום מתבצעות בימים אלה על-ידי החטיבה להתיישבות.

על-פי נתוני הלמ"ס לשנת 2008 קיימים 915 ישובים זכאים. מתוך עניין להרחיב את היקף הפעולות לשיקום התשתיות בישובים אלה מוצעת תוכנית רב שנתית המיועדת לטפל ביישובים הזכאים במסגרת מגבלת התקציב. היקף ההשקעה בישוב אחד צריך להיות משמעותי דיו כדי לחולל את השינוי המקווה ויתרום להעלאת התדמית, להגדלת הצמיחה ולקליטת אוכלוסיה צעירה וחדשה בישוב. השקעה בתשתית הפיזית צפויה לשפר את איכות חיי התושבים וגם לתרום לחוסן הקהילתי והחברתי של הישוב. התועלות החברתיות והכלכליות תתבטאנה בקליטה ואכלוס, בצמיחה כלכלית וחברתית, בהצערת אוכלוסיית הישובים ועל-ידי כך יצירת שכבת מנהיגות דור ההמשך בהתיישבות.

היקף הביקוש בשלב ההתנעה הצביע על כ-300 יישובים העשויים להתאים לטיפול בתוכנית הרב שנתית. שיעור הסיוע להם ינוע בין 40% ל-80%.

מדיניות הממשלה ברמה הלאומית הינה לקדם את אזורי הפריפריה על-ידי מספר כלים שלובים שבעיקרם עשויים לתרום לצמיחה דמוגרפית, חברתית וכלכלית בפריפריה. על-אף מדיניות מוצהרת זו, שגם באה לידי ביטוי ברור ביעדי תמ"א 35, במבחן התוצאה מתברר שהפערים בין המרכז והפריפריה גדלים והולכים. נתונים עדכניים שהציגו מתכנני תמ"א 35 מצביעים על צמצום היקפי האוכלוסיה והפיתוח החזויים בפריפריה לעומת ההיקפים המוגדרים בתמ"א - פער של 400 אלף נפש בצפון וכ-200 אלף בדרום, בעוד שבמרכז נוספה לתחזית אוכלוסיה של כ-600 אלף נפש. הפריפריה פותחת פערי ענק מול המרכז, ושיקום תשתיות בישובים כפריים חייב להתמקד בתרומה לצמצום פערים אלה בנוסף לצמצום פערי התשתית בין החלק הוותיק בישוב, חקלאי בדרך כלל, להרחבתו. ממשלת ישראל לאורך השנים טיפלה במגוון היבטים בפריפריה: תשתיות לאומיות (כבישים, מסילות וכד'), תשתיות מים וביוב , פיתוח חקלאי והתיישבותי והרחבות בישובים הכפריים. לגבי החלק הוותיק בישובים הכפריים - בחלק זה לא בוצעה כל השקעה בשדרוג והתאמה של תשתיות. חלק מהישובים הוותיקים הסתייעו בעת הקמתם בגופים המיישבים להקמת גרעין הישוב, וברובם היו אלה המתיישבים והאגודות החקלאיות שתחזקו את תשתיות הישוב והשקיעו בהן, במהלך עשרות שנים. התועלת המרכזית אשר תתקבל מהשקעה בתשתיות הישובים הכפריים בפריפריה טמונה בקידום צמיחה דמוגרפית. הנחת היסוד הינה כי בכל ישוב, עירוני וכפרי, ליבת הצמיחה טמונה בגלעין הוותיק.