הקרנות לפיתוח הערים פועלות ללא נהלים מוסדרים

"ישנם ליקויים מהותיים בפעילותן של הקרנות הפועלות לסייע לרשויות המקומיות, וגם בעבודתן של הרשויות המקומיות אל מול הקרנות הפועלות לצדן" - כך עולה (יום ד', 13.10.10) מדוח מבקר המדינה, אשר בדק פעילותן של קרנות אלה.

כאמור, ליד רשויות מקומיות רבות פועלות קרנות שונות כדי לסייע להן להגשים את יעדיהן בתחומי הפיתוח, החינוך והתרבות, החברה, הרווחה ועוד. הרשויות המקומיות משתתפות על פי רוב בהנהלת הקרנות ומכוונות את פעילותן הלכה למעשה. לצורך השגת מטרותיהן מקיימות הקרנות פעילות נרחבת ורצופה להתרמת כספים בארץ ובחו"ל.

משרד מבקר המדינה עשה ביקורת בחודשים מרס 2009 עד ינואר 2010 על פעילותן של קרנות בעלות זיקה לרשויות מקומיות. לצורך ביצועה של ביקורת זו החליט מבקר המדינה להחיל את סמכותו על ארבע קרנות הפועלות לצד רשויות מקומיות: קרן תל אביב, קרן נהרייה, קרן קדומים וקרן אשקלון.

המבקר מצא כי בידי משרד הפנים לא היה מידע על פעילותן של הקרנות, היקפה ומאפייניה. למשרד הפנים גם לא היה מידע על מעורבות הרשויות המקומיות בהנהלות של הקרנות ועל תחומים נוספים כגון תחומי תקציב, פעולות משיקות ומשותפות, מתן שירותים מוניציפליים, הקמה וביצוע של פרויקטים ועוד.

בהיעדר מידע שלם על פעילות הקרנות שלצד הרשויות המקומיות, אסף משרד מבקר המדינה מידע על 76 מהן. המידע נאסף ממאגר הכולל כ-31,000 עמותות שהרשם מנהל אותו. מבדיקת הפעילות של מוסדות ארבע הקרנות בשנים 2008-2006 עלה כי האספה הכללית של קרן נהרייה והאספה הכללית של קרן קדומים לא התכנסו כלל בשנת 2008. האספות הכלליות של קרנות תל אביב, נהרייה וקדומים לא דרשו, בדרך כלל, דוחות על פעולות ועדת הביקורת ולא דנו בהם. תפקוד הוועדים המנהלים של קרנות נהרייה, קדומים ואשקלון היה לקוי ביותר. כך לדוגמה, הוועד המנהל של קרן נהרייה לא קבע את תדירות התכנסותו, הוועד המנהל של קרן אשקלון לא התכנס בשנים 2006 ו-2007 ובשנת 2008 התכנס רק פעם אחת. ועדת הביקורת של קרן נהרייה לא התכנסה כלל בשנים שנבדקו, ואילו ועדת הביקורת של קרן קדומים התכנסה פעם אחת בלבד בשנים 2006 ו-2007 ולא התכנסה כלל בשנת 2008.

הנסיעות לחו"ל של עובדים ושל אישים נבחרים במסגרת הקרנות הן מרכיב מהותי ומרכזי בעבודתה של הקרן. למרות זאת, קרן תל אביב, קרן נהרייה וקרן קדומים לא קבעו נהלים בכתב בנושא הנסיעות לחו"ל, אשר יפרטו את שלבי הטיפול והאישור של כל נסיעה בתפקיד לחו"ל, החל בזיהוי הצורך או היזמה לנסיעה, עבור במתן אישור סופי לנסיעה וכלה בדיווח על תוצאות הנסיעה. הנוסעים לחו"ל מטעם קרנות קדומים ונהרייה גם לא נדרשו לדווח למוסדותיהן ולא דיווחו, בדרך כלל, על תוצאות הנסיעות ועל סכומי התרומות שנאספו.

נמצאו ליקויים גם בעניין תשלום שכרם של עובדי קרן תל אביב. השכר המשולם לכל אחד מעובדי הקרן לא נקבע במהלך השנים על פי אבני בוחן כלשהן, שיבטיחו ניהול מדיניות שכר קבועה המאפשרת מחד גיסא גמישות ניהולית ומאידך גיסא מנוהלת על פי אמות מידה ציבוריות; למנכ"ל הקרן שולם מדי חודש בחודשו כ-2,300 ש"ח "פיצוי שווי רכב", שלא לפי הסכם העבודה שהקרן חתמה עמו ובניגוד למקובל לגבי מנכ"לים במשרדי ממשלה; בסתירה לחוזה שחתמה הקרן עם גַייסות התרומות, שנקבע בו כי כל אחת מהן תהיה זכאית להחזר נסיעות חודשי (דלק, רישיונות וביטוח), העמידה הקרן לכל אחת מהן רכב צמוד וכך נשאה בתשלום יתר של כ-30,000 ש"ח לשנה. קרן אשקלון שילמה למנכ"ל היוצא פיצויי פיטורין שלא היה זכאי להם על פי ההסכם שנחתם עמו. תשלום חורג זה הסתכם ב-276,570 ש"ח.

עוד אירוע נקודתי שהתגלה מצא כי קיימת זיקה עסקית בין עו"ד העומד בראש משרד עורכי הדין שהעניק שירותים לקרן תל אביב לבין מנכ"ל הקרן, שנהג לאשר את החשבונות לתשלום שכר הטרחה לאותו משרד עורכי דין. הבדיקה העלתה כי ראש המשרד הוא גם הבעלים של חברה בע"מ, ועל פי הרישומים ברשם החברות הוא גם מחזיק ב-58% מהון המניות שלה. ראש המשרד שימש בחברה גם דירקטור. ממסמכי החברה ברשם החברות עלה כי מנכ"ל קרן תל אביב החזיק ממאי 2004 ב-5% מהון המניות של החברה, וכי ראש המשרד הודיע לרשם החברות ביולי 2006 על מינויו של מנכ"ל הקרן לדירקטור בחברה בנובמבר 2004. כך, משנת 2004 פעל מנכ"ל קרן תל אביב בניגוד עניינים לכאורה כשטיפל בנושאים הנוגעים להעסקתו של עורך הדין בקרן, ונוצרה זיקה עסקית של ממש בינו ובין עורך הדין. המנכ"ל לא דיווח על קיומה של הזיקה העסקית לוועד המנהל של הקרן כדי שיחליט בנושא על פי חוות דעת משפטית.

"לשים סוף למדיניות השכר הבלתי-פורמלית"

משרד המבקר קובע כי כדי להסדיר את הטעון תיקון בפעילותן של הקרנות, עליהן להשתית ראשית לכול את עיקר פעילותן על הסדרי עבודה כתובים שמוסדותיהן ומנהליהן בחנו ואישרו אותם. נוהלי עבודה אלו אמורים להגדיר את גבולות הפעילות, את הליכי קבלת ההחלטות, את הגורמים המוסמכים לקבל החלטות בכל נושא ואת הפיקוח על קיום ההליכים שנקבעו. עוד נקבע כי על הנהלים גם לפרט את מכלול השיקולים והנימוקים שמבססים כל החלטה ארגונית של הקרנות. כמו כן, על הנהלים לקבוע עקרונות ואמות מידה לקביעת השכר של העובדים ולהסדיר את נושא דמי הניהול ושיעורם. "יותר מזה", קובע המבקר, "מכיוון שהקרנות הן גופים בעלי מאפיינים ציבוריים, והפרויקטים המוניציפליים שהן מבצעות נעשים ברובם במימון ציבורי, עליהן לפעול בשקיפות ולהבטיח שוויון הזדמנויות לכול".

בעניין הנסיעות לחו"ל, קובע המבקר כי קיימת חובה להתקין תכנית עבודה שנתית מפורטת שהנהלת הקרן תדון בה ותאשרה. היקפן של הנסיעות ועלותן מחייבים גם להגדיר משימות לביצוע בטרם הנסיעה כדי שיהיה אפשר לבחון את יעילותה לאחר שובם של הנוסעים. בשובם של הנוסעים בתפקיד מטעם הקרן לחו"ל חייב כל אחד מהם למסור דיווח מפורט על שהותו בחו"ל, הפעולות שביצע ועל תוצאות נסיעתו, ומן הראוי שמנהלי הקרן יבחנו דיווחים אלו.

עוד מצוין בדוח כי על הרשויות המקומיות מוטלת חובה להסדיר את הקשרים שהן מקיימות עם הקרנות הפועלות לצדן בהסכמים כתובים, ואלו יובאו לאישורם של מועצת הרשות המקומית והוועד המנהל של הקרנות. עליהן גם מוטלת חובה לחזק את הפיקוח והבקרה על המתרחש בקרנות, בייחוד בכל הנוגע לפרויקטים משותפים שהן מבצעות, ולבסס את החלטותיהן בדבר השתתפותן על מידע מלא בנוגע לתכנון ולתקצוב של הפרויקטים ולהיות מעורבות בהליך ביצועם. על הפיקוח והבקרה להיעשות באמצעות מנגנון שיהיה מנותק מראש הרשות (או מסגנו) המשמש גם יו"ר הקרן, וכך אפוא הוא הגורם המזמין וגם הגורם המבצע.