למעלה מ-2,000 אגרות שונות נגבות מהציבור על-ידי משרדי הממשלה השונים, המסתכמות ב-3.6 מיליארד ש"ח בשנה, שהם 2.5% מהכנסות המדינה ממיסים ומתשלומי חובה וכ-0.8% מהתוצר המקומי הגולמי. כך עולה (יום ג', 10.6.03) מבדיקה ראשונית שביצע אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר.
בדיקה זו לא הכילה את אגרות הבינוי והתכנון וכן את האגרות המוטלות על-ידי הרשויות המקומיות וממצה, על-פי הערכה, רק כ-85% מן האגרות הקיימות.
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תחום האגרות הממשלתיות יצא מכלל שליטה. "משרדי הממשלה השונים פיתחו באמצעות האגרות מערכת מס מקבילה העוקפת את מערכת המס הידועה לציבור וגובים, לעתים, אגרות שאינן מוצדקות, בסכומים גבוהים ובעלויות משקיות כבדות", הוסיף עו"ד לין.
מבדיקת הכלכלנים עוד עולה, כי משרד התחבורה גובה 2.4 מיליארד ש"ח בשנה מאגרות - סכום המהווה 77% מכלל ההכנסות מהאגרות; משרד המשפטים גובה 369 מיליון ש"ח שהם 12% מכלל הגבייה; משרד התקשורת גובה 151 מיליון ש"ח המהווים 5% מכלל הגבייה; משרד הפנים גובה 147 מיליון ש"ח שהם 5% מהגבייה ואילו משרד האוצר גובה 26 מיליון ש"ח המהווים 1% מכלל הגבייה של האגרות הממשלתיות.
מבדיקה כמותית של האגרות עולה, כי משרד המשפטים הוא הגבוה ביותר בכמות האגרות, כ-430 סוגי אגרות, אחריו משרד התחבורה ומשרד התמ"ת הגובים כל אחד כ-400 אגרות שונות, משרד החקלאות כ-330 סוגי אגרות, משרד הפנים כ-110 סוגי אגרות, משרד הדתות ומשרד העבודה גובים כל אחד כ-100 סוגי אגרות, משרד האוצר כ-40 סוגי אגרות, משרד התשתיות 15 סוגי אגרות, והמשרד לאיכות הסביבה גובה רק 10 סוגי אגרות מאזרחי המדינה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה