אה עללות

תקופת "אחרי החגים" הגיעה, והביאה עמה גם הרבה נושאים חדשים-ישנים לעסוק בהם.

רק בישראל - 1:100,000 או 1:1,000,000

לפיתוח טכנולוגי יש מחיר - מחיר סביבתי, חברתי ובריאותי. הציבור דורש טכנולוגיה, החל מדלק למכוניות וכלה בטלפונים ניידים, ואילו הרשויות מצידן, אמורות לאזן בין הדרישות לבין העלות של הפיתוח הטכנולוגי.

לכן, במדינות מערביות מתקדמות (כגון ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי, לגבי מרבית החומרים), נקבע ש"המחיר" הבריאותי יעמוד על חולה סרטן אחד/ת למיליון. כלומר, הציבור יכול לסבול רמה של חומרים מזהמים באוויר, כזו שלא תעלה על חולה אחד/ת למיליון בני אדם, לכל חומר. חישובים אלה נעשים על-ידי מומחים בבריאות הציבור.

התקנים שאנו מכירים בישראל לא מבוססים על נוסחה זו, אלא על נוסחה מקלה פי 10, של 1:100,000, כולל תקני האוויר החדשים שהמשרד להגנת הסביבה מקדם, כחלק מההערכות לחוק אוויר נקי שאמור להכנס לתוקף בקרוב.

האופוזיציה לבריאות הציבור קוראת למשרד להגנת הסביבה ולמשרד הבריאות לאמץ תקנים המבוססים על תקנים מקובלים בעולם המערבי, לשם שמירה טובה יותר על בריאותנו. במיוחד לאור הנתונים החדשים לגבי תחלואה עודפת של סרטן ריאות במפרץ חיפה.

מחקר שפרסמו חוקרים מהטכניון, משרד הבריאות, אוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי רמב"ם מאבחן לראשונה קשר סטטיסטי מובהק בין סרטן הריאות בגברים לבין הזיהום שנרשם במפרץ חיפה. לפי נתוני משרד הבריאות, שיעור החולים בסרטן בנפת חיפה בעשור האחרון גבוה מהממוצע הארצי ב-22% בגברים.

החוקרים בדקו 1,452 חולי סרטן שאובחנו בשנים 1995-1999 באזור מפרץ חיפה. הממצאים הוצלבו עם נתונים של שיעור חלקיקי האוויר הנשימים מסוג PM10 שנמדדו באותה תקופה במפרץ חיפה, חלקיקים שקוטרם קטן מעשרה מיקרון, הנשאפים לתוך מערכת הנשימה ומהווים מדד מדעי מקובל לבירור רמות זיהום אוויר.