"שלא יגידו שאנחנו פתחנו באש"

פרוטוקול ישיבת הממשלה בבוקר יום כיפור בשנת 1973 ששוחרר לפרסום על-ידי הגנזך הלאומי והותר לפרסום (יום ד', 6.10.10) מגלה כיצד שש שעות לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים במתקפה משולבת של מצרים וסוריה נגד ישראל התנגד שר הביטחון דאז, משה דיין, למתקפת מנע ולגיוס מילואים כללי. זאת למרות הידיעות המודיעיניות שהגיעו מהמקור המצרי של המוסד, אשרף מרואן, ובשל ההשפעה שהייתה לראש אמ"ן דאז, אלי זעירא, על דיין.

את הישיבה המדוברת שהחלה בשעה 08:05 בבוקר יום השבת פתח שר הביטחון דיין בדיונים "מן הקל אל הכבד" ומתחיל לדבר דווקא על ערביי השטחים: "לא למנוע מהם לעבוד, להשאיר הכל כרגיל. לא לסגור הגשרים. המשך מדיניות ליברלית. ירצו לברוח - יברחו", אמר.

בהמשך העלה את האפשרות לפנות את הילדים מרמת הגולן ומאבו רודס. מדבריו ניתן לראות את הערכתו כי לא תפרוץ מלחמה. זאת משום שהציע כי לפנות ערב יוצע לתושבי הגולן להוציא את הילדים לטיול. "נשים, אם תרצנה להישאר - תישארנה", אמר.

בתגובה אמרה ראש הממשלה, גולדה מאיר, כי היא מציעה על-מנת שלא לגרום לנחת רוח [לשאננות, א.ו.] על הילדים לרדת מהגולן מייד ולא "ערב הפעולה", כלשונה.

על כך הגיב מייד הרמטכ"ל, דוד אלעזר (דדו) ואמר: "אנחנו כבר ערב הפעולה".

דדו: אפשר להנחית מכת מנע בשעה 12:00

צילום: [צילום: לע"מ]

במהלך הדיון, שש שעות לפני פרוץ המלחמה, עלתה שוב ושוב האפשרות של הנחתת מכת מנע על צבאות מצרים וסוריה. דדו העלה את ההצעה והביע בה תמיכה גדולה:

"מכה מונעת היא כמובן יתרון עצום. היא תחסוך הרבה חיים. אם נכנס למלחמה שהשלב הראשון שלה הוא בלימה - ויש לי ביטחון שנעמוד בזה - ואחר-כך תקיפה, זו תהיה מלחמה רצינית. מבחינה אופרטיבית "אנו מסוגלים היום בשעה 12:00 להשמיד את חיל האוויר הסורי בשלמותו. אנו צריכים אחרי זה עוד 30 שעות לחיסול מערך הטילים. אם הם מתכוונים לתקוף בחמש (17:00), בשעה זו חיל האוויר יפעל חופשית נגד הצבא הסורי. זה מה שאנחנו יכולים לעשות".

כאשר נשאל על-ידי השר ישראל גלילי לכמה זמן התראה נזקק צה"ל על-מנת להנחית מכת מנע ענה דדו: "אנו מוכנים ב-12:00 לבצע".

שר הביטחון דיין הסביר באותו דיון מדוע הצעתו של דדו אינה טובה.

"באשר למכה מונעת, מבחינה מהותית, לא יכולים להרשות לעצמנו לעשות זאת הפעם. אם רק מצרים תתקוף, נוכל להכות בסורים. על סמך ידיעות שיש לי עתה, לא נוכל להכות מכה מונעת. אפילו לא חמש דקות קודם. אי-אפשר. אם נהיה במצב שמצרים התחילה והיא התחילה לבד, נוכל להכות גם בסוריה. עקרונית, אם לא יפתחו באש, לא נפתח באש", אמר.

דיין התנגד גם לגיוס מילואים נרחב בטענה כי גיוס שכזה רק יסבך את ישראל מבחינה מדינית.

"אני לא חושב שישראל תהיה מופצצת והכבישים יהיו סתומים וכו'. אני מאמין שנשלים הגיוס גם מחר. זה לא כמו ב-1967. המלחמה תתחיל בסואץ ובגולן. חשוב שלא יגידו שאנחנו פתחנו...גיוס מלא לפני שנורתה אפילו ירייה אחת וכו', מיד יגידו שאנו התוקפנים", אמר.

בדבריו הסתמך רבות על ההערכות שסיפק לו ראש אמ"ן דאז, אלי זעירא, אשר גם בדיון בבוקר יום המלחמה העריך כי עדיין לא ברור שתפרוץ מלחמה.

"למרות העובדה שהם מוכנים, לפי דעתי, הם יודעים שיפסידו. סאדאת היום לא במצב שהוא מוכרח לעשות מלחמה. הכל מוכן, אך אין כורח. והוא יודע שהמאזן לא השתפר", אמר.

ראש הממשלה מאיר נטתה במהלך הדיון לקבל את ההערכות של רב אלוף אלעזר ובסיומו של הדיון אף סוכם כי על הרמטכ"ל לגייס את כל מערך המילואים.