פחות שינה - יותר שומן

מספר מועט מדי של שעות שינה עלול למנוע מאלו מביניכם המנסים להוריד במשקל להיפטר מכמות השומן הרצויה. כך הראה מחקר קטן.

הממצאים, שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine, תומכים בראיות הקיימות כבר כי הרגלי השינה משחקים תפקיד בוויסות המשקל, ולכן - אם החלטתם להתחיל בתוכנית לירידה במשקל, כדאי שתקפידו לעצום עיניים מספיק שעות בכל לילה.

המחקר כלל 10 גברים ונשים שסבלו מעודף משקל והתגוררו במעבדת שינה במשך שתי תקופות נפרדות של שבועיים כל אחת. במהלך שתי התקופות, הם קיבלו את אותה תזונה מוגבלת קלוריות, אך במשך תקופה אחת ישנו המשתתפים 8.5 שעות בלילה, בעוד שבאחרת רק 5.5 שעות.

חוקרים מאוניברסיטת שיקגו גילו כי המשתתפים ירדו את אותו מספר קילוגרמים תחת אותם תנאים - מעט פחות מ-3 קילו, בממוצע. אך במהלך התקופה בה הוגבלו שעות השינה שלהם הם איבדו בעיקר מסת שריר ולא שומן - כשהמשתתפים נהנו מ-8.5 שעות שינה, הם איבדו יותר ממחצית ממשקלם הודות לצמצום השומן, אך כשישנו רק 5.5 שעות בלילה, רק רבע מאיבוד המשקל שלהם היה משומן, כלומר ירידה של 55% משומן. במקום זאת, רוב הירידה במשקל במהלך התקופה בה שנתם הוגבלה הייתה של רקמות רזות, כלומר של שרירים ורקמות אחרות בגוף שאינן רקמות שומן. כלומר, הם איבדו את אותו מספר קילוגרמים אך ההרכב היה שונה.

אנשים המצליחים בדיאטה תמיד מורידים כמות מסוימת של שריר, אך המצב האידיאלי הוא כמובן שהירידה תהיה משומן עודף ולא משרירים. כמות שינה לא מספקת, כפי שהראה המחקר, משבשת תהליך זה.

יש לציין כי למחקר מספר הגבלות. מעבר לעובדה שמדובר במחקר קטן, נבדקה גם רק ירידה במשקל בטווח הקצר. החוקרים הדגישו את הצורך במחקרים נוספים כדי לבדוק כיצד משך השינה עשוי להשפיע על מבנה והרכב הגוף לאורך זמן. כמו-כן, לא ברור אם אכן ניתן לתרגם ממצאים אלו, המבוססים על סביבת מעבדה מבוקרת ל"עולם האמיתי".

ולמרות זאת, הממצאים מתווספים לממצאים רבים אחרים שהצביעו על קשר בין הרגלי שינה למשקל הגוף. מספר מחקרים גילו כי אנשים שישנים מספר מועט של שעות - המוגדרות בדרך כלל כפחות מ-6 שעות שינה בלילה - נוטים לעלות במשקל לאורך זמן יותר מאלו שישנים 8-7 שעות בכל לילה. מחקרים אלו, יש לזכור, אינם מוכיחים כי ההבדלים בשינה הם הסיבה להבדלים במשקל. מחקרים קטנים בסביבת מעבדה, כמו המחקר הנוכחי, עוזרים להבין את השפעות השינה עצמה.

מחקרים מעבדתיים הראו, לדוגמה, כי מחסור בשעות שינה יכול לשנות את רמות הורמוני הרעב לפטין וגרלין. הלפטין מופרש מתאי השומן ורמות נמוכות ממנו גורמות לתחושת רעב, בעוד שרמות גבוהות ממנו שולחות מסר למוח כי הגוף שבע ומעודדות שריפת קלוריות. הגרלין מופרש על-ידי הקיבה כדי לעורר את התיאבון.

החוקרים גילו כי תחת מצב של הגבלת שינה, המשתתפים דיווחו על רעב גדול יותר במהלך היום בהשוואה למצב של 8 שעות שינה - למרות שצרכו את אותו מספר קלוריות במהלך שתי התקופות. בדיקות שנעשו הראו גם רמות גבוהות של acylated ghrelin, אחת הצורות של ההורמון, המעודד תיאבון, מה שעורר את השאלה אם גם מחוץ לסביבת מעבדה מבוקרת, היו המשתתפים אוכלים יותר.