סדרות דרמה רפואיות - מזיקות לבריאות

הצפייה בטלוויזיה במינון הגבוה של התוכן הרפואי שבחדשות ובסדרות הדרמה עלולה לגרום לדאגת יתר בהיבט של הבריאות האישית ולהוריד את שביעות הרצון מהחיים - כך מוכיח מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת רוד איילנד.

המחקר גילה כי הצפייה בטלוויזיה משפיעה על רמת המודעות של אנשים לגבי סיכונים בריאותיים ועל הדרך בה הם מאמינים שיוכלו להגן על בריאותם שלהם עצמם. לדברי החוקרים, הצפייה בטלוויזיה גורמת לצופים להאמין כי הסבירות שלהם להיות קורבן לסיכונים בריאותיים גדולה יותר, וכן גורמת להם להאמין יותר בחומרת התסמינים.

ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Mass Communication and Society.

מיליוני בני אדם צופים בתוכניות דרמה רפואיות כדוגמת "האנטומיה של גריי", "האוס" ו"אי.אר.", וישנן ראיות לא מעטות לכך שלתקשורת המונים יש כוח רב בהיבט של הפצת ידע רפואי ושינוי הגישות הבריאותיות וההתנהגות בעקבות צפייה בתוכניות אלו. אך מידע בנושא זה עלול לגרום לאנשים לחשוב, כי הסבירות שלהם לסבול מהמחלות עליהן מדובר בתוכניות הטלוויזיה גבוהה יותר.

לאור העובדה שאנשים נוטים לחפש אחר סיפוק בחיים ומייחסים חשיבות גדולה ליתרונות של בריאות טובה ואריכות ימים, מינונים גבוהים של צפייה בטלוויזיה עלולים למנוע מהם להשיג מטרה זו. כמובן שחוסר סיפוק מהחיים עשוי להיות דווקא הסיבה לכך שאנשים צופים בטלוויזיה מלכתחילה, אך הטלוויזיה אינה הפתרון הטוב ביותר לכך כפי שהראה המחקר. פעילויות פנאי אחרות כמו מפגשים חברתיים והתעמלות עשויים להיות אפשרויות טובות הרבה יותר.

מאחר שרוב האנשים לומדים דברים חשובים לגבי סיכונים בריאותיים דרך תקשורת המונים, הרי שמדובר בבירור בחרב-פיפיות - ככל שאנשים הופכים מודעים יותר, הם נהנים פחות מהחיים, ובורות, לפחות כשמדובר במידע ברפואי המוצג בטלווזייה, מביאה יותר אושר.

הממצאים תומכים במחקרים קודמים שהראו כי הצפייה בטלוויזיה יכולה גם לגרום לאנשים להיות פחות שבעי-רצון מחייהם, משום שהיא הופכת אותם לחומרניים יותר וגורמת להם להפריז בהערכה לגבי עושרם של אחרים בהשוואה לשלהם. מחלות, כפי שהראה המחקר הנוכחי, הן ללא ספק גורם נוסף לחוסר סיפוק בחיים.

במסגרת המחקר, סקרו החוקרים 274 סטודנטים מהקולג' לתקשורת באוניברסיטת אלבמה לגבי הרגלי הצפייה שלהם בטלוויזיה ושביעות הרצון שלהם מהחיים. לסטודנטים לא נאמר מהי מטרת הסקר. הסטודנטים היו בגילאי 18 עד 31, קבוצה של צעירים שבדרך כלל בריאים וחיוניים. למרות שקבוצת צעירים זו הייתה שבעת-רצון מהחיים, החוקרים סבורים כי אם היו סוקרים אוכלוסיה כללית יותר, הרי שחוסר שביעות הרצון מהחיים היה בולט עוד יותר.