תרופות נגד שיעול - סמים זולים וקלים להשגה

צוות יועצים של מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) הצביע נגד קביעת הגבלות על דקסטרומתורפאן (dextromethorphan), או בקיצור DXM - מרכיב פעיל בתרופות רבות נגד שיעול הנמכרות ללא מרשם.

צוות המומחים, שהתכנס לבקשת הסוכנות לאכיפת תרופות (DEA), קיבל עליו את המשימה לבחון את הפוטנציאל של שימוש אסור ב-DXM, כמו גם את היכולת של התעשיה המייצרת את התרופה לשלוט או למנוע שימוש כזה, במיוחד בקרב בני נוער המחפשים אחר סמים זולים וקלים להשגה.

ה-FDA פועל בדרך-כלל על-פי המלצות צוותי היועצים שלו למרות שאינו נדרש לעשות כך.

תרופות נגד שיעול המכילות DXM ונלקחות במינונים גבוהים מאוד, כמו 'רוביטיסון די.אם.' ו'טילנול נגד שיעול', יכולות לגרום לאופוריה ולהזיות. תחושות 'היי' כאלו - הידועות כ"רובוטריפינג" - מביאות לעלייה במספר הביקורים בחדרי המיון לאורך השנים האחרונות. בשנת 2008, שימוש אסור ב-DXM תרם ל-8,000 ביקורים בחדר המיון - עלייה של 72% לאורך ארבע שנים, על-פי תיעוד של ה-FDA.

למרות העלייה במספרים, הוועדה המייעצת לטיפול בסיכון ובטיחות התרופות הגיעה למסקנה כי הסיכונים אינם מצדיקים את הגבלת ה-DXM והכנסת החומר לקטגוריה של חומרים תחת בקרה.

במידה שההצבעה לא הייתה 15-9, רוב התרופות נגד שיעול היו זוכות לסטטוס V. למרות שמדובר ברמה ההגבלה הנמוכה ביותר במסגרת המערכת המשמשת את ה-DEA לסיווג תרופות מסוכנות, תרופות תחת קטגוריה זו נמכרות רק בבתי מרקחת מורשים ולא בחנויות אחרות.

בפועל, סטטוס כזה עשוי להיות אף יותר מגביל משום שבתי מרקחת רבים אינם מחזיקים בתרופות כאלו, במיוחד באזורים עניים.

תרופה של "לוזרים"

האיגוד הצרכני למוצרי בריאות (CHPA), קבוצת סחר המייצגת את יצרני הסירופים לשיעול, טוענת מצידה כי לתרופות נגד שיעול יש פוטנציאל נמוך מאוד לשימוש אסור. בני נוער, לדבריהם, רואים בהם "סם עם 'היי' גרוע" ואלו הבוחרים להשתמש בהן נחשבים ל"לוזרים".

הניסיון להפיץ את הנושא בקרב בני נוער הוא אחת מהאסטרטגיות של ה-CHPA שמטרתה למנוע שימוש אסור בתרופות, אך התרופה פעמים רבות "מוכרת עת עצמה".

ה-CHPA קרא לממשלה לחוקק חוקים שיקבעו הגבלות חמורות יותר על מכירה בציבור של DXM, כמו גם יאסרו מכירות של תרופות נגד שיעול המכילות DXM למי שטרם מלאו לו 18. הפוטנציאל הגדול ביותר למניעת השימוש האסור הוא הגבלות גיל, מאמינים ב-CHPA.