מחלות מנטליות - דעות קדומות והפליה

רמת הדעות הקדומות וההפליה של אנשים עם מחלות מנטליות רציניות או בעיות התמכרות לא השתנתה בעשר השנים האחרונות. אלו ממצאי מחקר חדש. הממצאים מעוררים שאלות לגבי יעילות הקמפיינים המנסים להעלות את המודעות ולחנך אנשים לגבי מחלות מנטליות, ומעלים את האפשרות כי ייתכן שנדרשות גישות חדשות ושונות לטיפול בנושא.

החוקרים, מאוניברסיטת אינדיאנה ומאוניברסיטת קולומביה, הגיעו למסקנה כי מצב הדעות הקדומות וההפליה לא השתנה. למעשה, במקרים מסוימים, הוא אפילו החריף.

החוקרים השוו את הגישות של אנשים בין השנים 1996 ל-2006. במהלך שנים אלו, נעשה ניסיון רציני להעלות את המודעות בקרב האמריקנים להסברים גנטיים ורפואיים למצבים כמו דיכאון, סכיזופרניה והתמכרות לסמים ולאלכוהול. כ-1,956 משתתפים בסקר חברתי כללי בין השנים 1996 ל-2006 האזינו לקטע קצר שתיאר אדם שסבל מדיכאון רציני, מסכיזופרניה או מהתמכרות לאלכוהול, ואז ענו על סדרת שאלות.

בין הממצאים העיקריים:

* מספר המשתתפים שייחסו דיכאון רציני לגורמים נוירוביולוגיים היה 54% ב-1996 ו-67% בשנת 2006.

* זוהתה עלייה ביחס המשתתפים שתמכו בטיפול של רופא, ובצורה ספציפית יותר של פסיכולוג, להתמכרות באלכוהול (מ-61% בשנת 1996 ל-79% בשנת 2006) ולדיכאון רציני (מ-75% בשנת 1996 ל-85% בשנת 2006).

* אנשים שהאמינו כי למחלות מנטליות ולהתמכרות לסמים ולאלכוהול יש גורמים נוירוביולוגיים, נטו יותר להאמין בצורך בטיפול. אך אנשים אלו נטו גם לא פחות מאחרים להדביק סטיגמות למחלות מנטליות או לבעיות של התמכרות.

ממצאי המחקר פורסמו במהדורה המקוונת של העיתון האמריקני לפסיכיאטריה.

המאמצים להוריד את הנטייה של הדבקת סטיגמות צריכים להתמקד באדם במקום במחלה, ולהדגיש את היכולות של אנשים עם בעיות בריאות מנטליות, סבורים החוקרים. יש צורך, לדבריהם, לערב קבוצות בכל קהילה בשיחה על נושאים אלו המשפיעים כמעט על כל משפחה באמריקה בדרך מסוימת, בעיקר משום שמדובר באינטרס של כולם.