"חוות דעת פגומה שלוקה בחוסר סבירות קיצוני"

התנועה הירוקה עתרה לבג"ץ (יום ד', 15.9.10) נגד מינוי אלוף יואב גלנט לרמטכ"ל. לטענת העותרים, חוות הדעת שנתנה ועדת טירקל למינויים לתפקידים בכירים הייתה שגויה ופגומה, עקב חוסר סבירות קיצוני, היעדר תשתית עובדתית והתעלמות משיקולים רלוונטיים.

השופטת אסתר חיות הורתה למדינה להשיב בתוך 30 יום לעתירה. 30 הימים הללו כוללים גם את ימי החגים - יום הכיפורים וסוכות - שיחולו בסוף השבוע הזה ובשבוע הבא.

בעתירה מבקשת התנועה הירוקה להוציא צו על תנאי לעיכוב המינוי, ולהורות לוועדת טירקל למינויים לתפקידים בכירים להשלים את בדיקתה בעניין פעולות גלנט במושב עמיקם. כן מבקשת התנועה הירוקה בעתירה להורות לממשלה לדון מחדש במינוי, לאחר שתעמוד בפניה חוות דעת חדשה מטעם הוועדה.

לטענת העותרים, חוות הדעת שנתנה ועדת טירקל בדבר היעדר מניעות ערכית למינוי גלנט לרמטכ"ל הייתה שגויה ופגומה, עקב חוסר סבירות קיצוני, היעדר תשתית עובדתית, התעלמות משיקולים רלוונטיים ובשל טעות שבעובדה. לפיכך, טוענים העותרים, חוות הדעת פסולה, והחלטת הממשלה על המינוי פסולה גם היא.

חוות הדעת מתייחסת, בין היתר, לפרשות הנוגעות להתנהגות פסולה מצידו של גלנט בקשר למקרקעין ביישוב מגוריו. פרשות אלו כוללות, על-פי החשד, השתלטות על קרקעות מדינה בניגוד לחוק ובאופן עקבי, תוך התנהגות בריונית ורמיסת החוק והדיון ברגל גסה.

העותרים ציינו כי אף שהוועדה הכירה בכך שלפרשות עשויה להיות השלכה לעניין המינוי, היא הסתפקה בהליך סתמי בבירור עניין זה, שכלל ראיונות עם ארבעה אנשים בלבד: גלנט עצמו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל המכהן גבי אשכנזי. בעת קיום הראיונות לא עמד בפני הוועדה כל נתון עובדתי אובייקטיבי בעניין, ונראה היה שהראיונות התבססו על קבלת טענתו של גלנט, כי מדובר בסכסוך שכנים שהסתיים זה מכבר, מבלי לתחקר מי מהנוגעים בפרשות מלבדו.

"לאור כל זאת ועוד, מבקשים העותרים מבג"ץ לתת צו המורה לוועדה לקבוע כי פעולותיו הפסולות של גלנט בקשר לקרקעות באזור מגוריו מהווה פגם ערכי משמעות וחמור, אשר בגינו לא ניתן למנותו לרמטכ"ל. כן מבקשים העותרים לתת צו המורה לממשלה שלא למנות את גלנט לתפקיד האמור, נוכח הפגם המוסרי שדבק בו", ציינו.

ערן בן ימיני, יו"ר התנועה הירוקה, אמר כי תפקיד הרמטכ"ל הוא תפקיד ציבורי לכל דבר, והמחזיק בו צריך לעמוד באמות מידה מוסריות הראויות לאיש ציבור.

"מאז קום המדינה אנחנו סובלים ממעשי שחיתות הקשורים במתן קרקעות ציבוריות לאנשי שלטון או למקורביהם. אין סיבה שנסכים כי הרמטכ"ל אינו שווה בפני החוק כמו כל אחד מאזרחי ישראל. אין סיבה שהסביבה והחברה בישראל ישלמו את מחיר הקומבינות של בכירים העושים בשטחי ציבור כבשלהם", אמר.