רמה חברתית-כלכלית גבוהה - הישגי תלמידים גבוהים יותר

פער גדול בהישגים בין תלמידי החינוך העברי לתלמידי החינוך הערבי, שיעורי נשירה גבוהים במגזר החרדי ועליה בהוצאה הלאומית לחינוך לנפש. אלו הנתונים הראשונים העולים מהדוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - "פני החברה בישראל" - שפורסם עם החזרה לבית הספר.

תוצאות מבחני המיצ"ב שנערכו בכיתות ח בשנת 2004 (תשס"ד), מלמדות על פער גדול בהישגים בין תלמידי החינוך העברי לתלמידי החינוך הערבי בתחומי הדעת אנגלית, מתמטיקה ומדע וטכנולוגיה.

הפער הגדול ביותר נמצא באנגלית והגיע ל-0.9 סטיית תקן לטובת תלמידי החינוך העברי, במדע וטכנולוגיה הגיע הפער ל-0.8 סטיית תקן ובמתמטיקה נמצא פער של 0.7 סטיית תקן.

הפער בהישגים בין שני המגזרים ניכר בקרב תלמידים מאותו מחזור לימודים גם בהגיעם לשלב בחינות הבגרות ב-2008. בחינוך העברי, עמד שיעור הזכאים לבגרות על 54% לעומת 41% בחינוך הערבי. גם בעמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות, שמהוות סמן לנגישות למערכת ההשכלה הגבוהה, ניכר הפער - 47% עמדו בדרישות הסף בחינוך העברי לעומת 30% בחינוך הערבי.

אם משכילה - הישגים גבוהים של הילדים

בדיקות לאורך שנים מלמדות כי קיים קשר חיובי בין השכלת האם לבין ההישגים בלימודים של ילדיה: ברמות ההשכלה הנמוכות של האם (עד 8 שנות לימוד) שיעורי הזכאות לבגרות בחינוך העברי ובחינוך הערבי עומדים על 38% ו-35% בהתאמה, לעומת 80% בקרב תלמידים משני המגזרים שלאימם השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה.

ככל שעולה רמתו החברתית-כלכלית של יישוב המגורים, הישגי התלמידים גבוהים יותר: שיעור הזכאים לתעודת הבגרות בחינוך הערבי עולה מ-37% ביישובים הנמצאים באשכולות 1-2 של המדד החברתי-כלכלי ל-50% ביישובים שבאשכולות 7-8; בחינוך העברי העלייה אף חדה יותר: מ-10% שיעור זכאות לבגרות ביישובים הנמצאים באשכולות 1-2 של המדד החברתי-כלכלי עד 67% ביישובים שבאשכולות 7-8

הפער בין תלמידי החינוך העברי לבין תלמידי החינוך הערבי גדול יותר ביחס לנגישות ללימודים גבוהים: ב-2008, 47% מתלמידי כיתות יב בחינוך העברי עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות בהשוואה ל-30% מבין תלמידי החינוך הערבי. הפער בין שני המגזרים קיים גם בהתייחס לאשכול חברתי כלכלי של יישוב המגורים: ביישובים מבוססים יותר (אשכולות 8-7), בחינוך העברי, 62% עמדו בדרישות הסף לעומת 43% בחינוך הערבי.

מראשית שנות ה-2000 ניכרת מגמת ירידה בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות בחינוך הערבי ובשנים 2008-2007 ישנה ירידה גם בשיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות בקרב הערבים, בעוד שבחינוך העברי שיעורים אלה יציבים במהלך העשור.

שיעורי נשירה גבוהים במגזר החרדי

בשנת תשס"ח (2008), שיעורי הנשירה בקרב הערבים גבוהים יותר מאשר בקרב היהודים (15.4% מהבנים ו-5.3% מהבנות). הנשירה העיקרית בקרב הערבים מתרחשת במעבר מחטיבת הביניים לחטיבה העליונה. לעומת זאת, בקרב היהודים אחוז הנשירה הגבוה ביותר הוא בכיתה יא: 9.8% מהבנים ו-2.6% מהבנות.

שיעורי נשירה גבוהים יותר בקרב בנים מאשר בקרב בנות: בחטיבת הביניים שיעור הבנים הנושרים גבוה יותר מפי שתיים מזה של הבנות. בחטיבה העליונה שיעור הבנים הנושרים גבוה פי שלוש ויותר מזה של הבנות.

שיעורי נשירה גבוהים מבתי הספר של הפיקוח החרדי: בעוד שבפיקוח הממלכתי בחינוך העברי שיעור הנשירה הוא 1.3% בלבד, שיעור הנשירה בפיקוח החרדי הוא 3.6%. שיעורי הנשירה בפיקוח החרדי גבוהים יותר בכל דרגות הכיתה אך מזנקים באופן חד בכיתה יא ל-18.2% (שיעור נשירת הבנים בכיתה יא עומד על 29.6%).

נתון זה קשור למעבר בני נוער הלומדים בפיקוח החרדי לישיבות. שיעור הנשירה של בנות בפיקוח החרדי גבוה יותר מזה של בנות בפיקוח הממלכתי: שיא הנשירה של הבנות בפיקוח החרדי הוא בכיתות ז-ט (3.7% לעומת 1.0% בפיקוח הממלכתי). בקרב בנות בחינוך הממלכתי-דתי, שיעור הנשירה מגיע לשיאו בכיתה יא (3.6%).

ההוצאה השוטפת לתלמיד עולה עם העלייה בדרג החינוך. בשנת 2009, ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש עלתה ב-2.6% בהמשך לעלייה של 2.3% בשנת 2008. בישראל ההוצאה הממוצעת לתלמיד בכל דרגי החינוך נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD.