הסיכוי להצליח בלימודים מתחיל במוצא האימא

בדיקות לאורך שנים מלמדות כי קיים קשר חיובי בין השכלת האם לבין ההישגים בלימודים של ילדיה: ברמות ההשכלה הנמוכות של האם (עד 8 שנות לימוד) - שיעורי הזכאות לבגרות בחינוך העברי ובחינוך הערבי עומדים על 38% ו-35% בהתאמה, לעומת 80% בקרב תלמידים משני המגזרים שלאמם השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה. כך מעלה דוח מספר 3 בעניין "פני החברה בישראל", שמוציאה לאור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ההוצאה הלאומית - פחות מבמדינות ה-OECD

ההוצאה השוטפת לתלמיד עולה עם העלייה בדרג החינוך. בשנת 2009, ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש עלתה ב-2.6% בהמשך לעלייה של 2.3% בשנת 2008. בישראל ההוצאה הממוצעת לתלמיד בכל דרגי החינוך נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD.

ערבים נושרים יותר

* בשנת הלימודים תשס"ח (2008), היו שיעורי הנשירה בקרב הערבים גבוהים יותר מאשר בקרב היהודים (15.4% מהבנים ו-5.3% מהבנות). הנשירה העיקרית בקרב הערבים מתרחשת במעבר מחטיבת הביניים לחטיבה העליונה. לעומת זאת, בקרב היהודים אחוז הנשירה הגבוה ביותר הוא בכיתה י"א: 9.8% מהבנים ו-2.6% מהבנות.

* שיעורי נשירה גבוהים יותר בקרב בנים מאשר בקרב בנות: בחטיבת הביניים שיעור הבנים הנושרים גבוה יותר מפי שניים מזה של הבנות. בחטיבה העליונה שיעור הבנים הנושרים גבוה פי שלושה ויותר מזה של הבנות.

* שיעורי נשירה גבוהים מבתי הספר של הפיקוח החרדי: בעוד שבפיקוח הממלכתי בחינוך העברי שיעור הנשירה הוא 1.3% בלבד, שיעור הנשירה בפיקוח החרדי הוא 3.6%. שיעורי הנשירה בפיקוח החרדי גבוהים יותר בכל דרגות הכיתה, אך מזנקים באופן חד בכיתה י"א ל-18.2% (שיעור נשירת הבנים בכיתה י"א עומד על 29.6%). נתון זה קשור למעבר בני נוער הלומדים בפיקוח החרדי לישיבות. שיעור הנשירה של בנות בפיקוח החרדי גבוה יותר מזה של בנות בפיקוח הממלכתי: שיא הנשירה של הבנות בפיקוח החרדי הוא בכיתות ז'-ט' (3.7% לעומת 1.0% בפיקוח הממלכתי). בקרב בנות בחינוך הממלכתי-דתי, שיעור הנשירה מגיע לשיאו בכיתה י"א (3.6%).

פחות ערבים בדרישות הסף של האוניברסיטאות

* תוצאות מבחני המיצ"ב שנערכו בכיתות ח' בשנת 2004 (תשס"ד), מלמדות על פער גדול בהישגים בין תלמידי החינוך העברי לתלמידי החינוך הערבי בתחומי הדעת - אנגלית, מתמטיקה, ומדע וטכנולוגיה. הפער הגדול ביותר נמצא באנגלית והגיע ל-0.9 סטיית תקן לטובת תלמידי החינוך העברי, במדע וטכנולוגיה הגיע הפער ל-0.8 סטיית תקן ובמתמטיקה נמצא פער של 0.7 סטיית תקן.

* הפער בהישגים בין שני המגזרים ניכר בקרב תלמידים מאותו מחזור לימודים גם בהגיעם לשלב בחינות הבגרות ב-2008. בחינוך העברי, עמד שיעור הזכאים לבגרות על 54% לעומת 41% בחינוך הערבי. גם בעמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות, שמהוות אינדיקטור לנגישות למערכת ההשכלה הגבוהה, ניכר הפער - 47% עמדו בדרישות הסף בחינוך העברי לעומת 30% בחינוך הערבי.

* עוד נמצא כי ככל שעולה רמתו החברתית-כלכלית של ישוב המגורים, הישגי התלמידים גבוהים יותר.

* הפער בין תלמידי החינוך העברי לבין תלמידי החינוך הערבי גדול יותר ביחס לנגישות ללימודים גבוהים: ב-2008, 47% מתלמידי כיתות י"ב בחינוך העברי עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות בהשוואה ל-30% מבין תלמידי החינוך הערבי. הפער בין שני המגזרים קיים גם בהתייחס לאשכול חברתי-כלכלי של ישוב המגורים: ביישובים מבוססים יותר, בחינוך העברי, 62% עמדו בדרישות הסף לעומת 43% בחינוך הערבי.

* מראשית שנות ה-2000 ניכרת מגמת ירידה בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות בחינוך הערבי ובשנים 2008-2007 ישנה ירידה גם בשיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות בקרב הערבים, בעוד שבחינוך העברי שיעורים אלה יציבים במהלך העשור.